סבר

סָבַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סבר
שורש וגזרה	ס־ב־ר
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חָשַׁב, העלה בדעתו. חשב מחשבות מעמיקות.

   • "אלא שהיה חכם במקרא, ובקי במשנה, וותיק בתלמוד, וסבר בהגדה" מסכת סופרים פרשה ט"ז מ"ה .

גיזרון

• השורש מארמית נפוץ בלשון חז"ל. במשנה מצויה צורת פעול סבור קָא־סָבוּר או כַּסָּבוּר. נמצא פעם אחת במקרא ”וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת “ (דניאל ז, פסוק כה) יחשוב (יזמום יתכנן) לשנות זמנים וחוקים. בנוסף, בספר נחמיה מופיע: ”וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם“ (נחמיה ב, פסוק יג), ולפי רוב המפרשים הוא במשמעות מחשבה, אמנם לפני חלק מהמפרשים עמד הניקוד "שֹׁבֵר" בשי"ן ימנית.
• במקרא פועל קרוב בשין שִֹבֵּר

צירופים

• סבר וקבל

נגזרות

• סבור
• סברה
• סביר

מילים נרדפות

• שיער

תרגום

• אנגלית: consider‏‏‏‏
• ערבית: اعتقد‏‏‏‏

ראו גם

• הסביר
• הסתברות
• סברי סברי מרנן

סֶבֶר או סֵבֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	sever
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. חזות מחושבת.

   • הציג סבר פנים חמורות.
   • ”והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה טו)

גיזרון

• בדרך כלל משמש המושג בצירוף–סבר פנים

צירופים

• סבר פנים יפות

מילים נרדפות

• ארשת

תרגום

• אנגלית: countenance‏‏‏‏

ראו גם

• הסביר פנים

סִבֵּר גם שִֹבֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סיבר
שורש וגזרה	ס־ב־ר
בניין	פִּעֵל

1. לשון ימי הביניים עידן ותיקן את הדבר לשם קבלתו אצל הזולת.

   • אכן מאמרו של הלל - "זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה" - איננו רק מליצה לסבר את האוזן; אלא הוא מבטא אמת, שהיא מהותית לתורת ה' רש"ר הירש ויקרא פרק יט
   • ולמה רק בתחלה, כדי לשבר את האוזן, שתהא יכולה לשמוע מדרש לקח טוב שמות פרשת יתרו פרק יט

גיזרון

• משורש בלשון חז"ל (לפעמים בהחלפת ס/שֹ )

צירופים

• לסבר את האוזן

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הסביר