לדלג לתוכן

חפץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָפֵץ (גם: חָפַץ)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חפץ
שורש וגזרה ח־פ־ץ, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. רצה במשהו, רצה שמשהו יקרה, התאוה, אבה.
    • ”"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי.“ (דברים כה, פסוק ז)
    • ”"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ.“ (אסתר ו, פסוק ט)
    • {{צט/תנ"ך|לעשות רצונך אלוהי חפצתי|תהלים
    • ”לֹא אֶחְפֹּץ בְּזִיק מִמְּדוּרַת הֶעָבָר/ וְיָדִי לִנְדָבָה לֹא אוֹשִׁיט“ (כֵּן, מוּטָב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

[עריכה]
  • ”יַחְפֹּץ (حفظ, יְשַׁמֵּר) זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ“ (איוב מ, פסוק יז)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • צורת ההפסק של פועל זה בזמן העתיד הינה: "יֶחְפָּץ".[1]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ”מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ (תהילים ל"ז, פסוק כ"ג).


השורש חפץ

השורש ח־פ־ץ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־פ־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָפַץ חָפֵץ יַחְפּוֹץ חֲפוֹץ לַחְפּוֹץ
נִפְעַל נֶחְפָּץ נֶחְפָּץ יֵחָפֵץ הֵחָפֵץ לְהֵחָפֵץ
הִפְעִיל הֶחְפִּיץ מַחְפִּיץ יַחְפִּיץ הַחְפֵּץ לְהַחְפִּיץ
הֻפְעַל הֻחְפַּץ מֻחְפָּץ יֻחְפָּץ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

חֵפֶץ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חפץ
הגייה* khefets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־פ־ץ
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ חֲפָצִים; חֵפֶץ־, ר׳ חֶפְצֵי־; כ׳ חֶפְצִי
  1. שם עצם מופשט הרצון להשיג משהו, רצון לקבל. או לעשות כל דבר.
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר“ (שמואל א׳ יח, פסוק כה)
    • {{צט/תנ"ך|ועת לכל חפץ|
  2. מה שחפצים בו, מה שרוצים בו או שמתאוים אליו; בעל ערך.
  3. שפת הדיבור כל דבר שמשתמשים בו.
    • אל תתקרב לחפץ החשוד, הזהר עוברים ושבים ובקש מהם להתרחק מן החפץ. מסור למשטרה את המיקום המדויק של החפץ ואת תיאורו. (הוראות שפרסמה משטרת ישראל)

גזרון

[עריכה]
  • בשפה הערבית: حفظ‏‏‏‏ ; חֲפִדֲ' = לשמור,להשאיר. ארמית חֶפְצָא.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש חפץ

השורש ח־פ־ץ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־פ־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָפַץ חָפֵץ יַחְפּוֹץ חֲפוֹץ לַחְפּוֹץ
נִפְעַל נֶחְפָּץ נֶחְפָּץ יֵחָפֵץ הֵחָפֵץ לְהֵחָפֵץ
הִפְעִיל הֶחְפִּיץ מַחְפִּיץ יַחְפִּיץ הַחְפֵּץ לְהַחְפִּיץ
הֻפְעַל הֻחְפַּץ מֻחְפָּץ יֻחְפָּץ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל