שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת ידיים, האם הכוונה היא לידים?. ”הַיָּדַיִם מִטַּמְאוֹת וּמִטַּהֲרוֹת עַד הַפֶּרֶק.“ (משנה, מסכת ידיים – פרק ב, משנה ג)
במקורות מילה זו שווה לפָּרַק. שורש פ־ר־ק המקראי והארמי משמעו הסרה ממקומו. יתכן שגם ”מְפָרֵק הָרִים“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא) בהוראה זו - עוקר הרים ממקומם. נראה שמשמעות (2) היא מאוחרת יותר, ונגזרת ממשמעות (1) שכל החלקים יוצאים ממקומם. בארמית משמש גם במובן של תירוץ שאילה.
שורש מקראי פ־ר־ק משמעו הסרה מהמקום, גם בבנין פיעל, לדוגמא: ”פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם“ (שמות לב, פסוק ב). משם הושאל להוראת פדיון הצלה מידי משעבד, כיון שמסיר את כוחו (כמו בפסוק לעיל). גם בארמית השורש משמש לשני המשמעויות, ומציין גם תירוץ לקושיה.
(2:) מצוי בהוראה מושאלת זו רק פעמיים במקרא-במובאות שלעיל (במזמור תהלים קל"ו, ומגילת איכה). נגזרת תיבת "פרק" מתועדת בלשון התנאים שבתוספתא ובמשנה בצורה "פרקון": ”נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל, שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָה, וּבִקְבוּרָתָהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ד, משנה ד). בספרי המקרא הידועים כרובד הקדום ביותר של היצירה המקראית מבכר סופר המקרא ביטויים אחרים להבעה בכתב של המילה "גאולה", בעוד הביטוי "פרק" לעיל נעדר מספרות בית ראשון (כמו גם מילים נוספות המופיעות במזמור). ובמקום מופיעות נגזרות מן השורשים המקראיים: גאל, פדה, קנה, ישע, בשל כך היו חוקרים שהציעו לאחֵר את תיארוך כתיבת מזמור קל"ו שבתהלים לימי בית שני [2].
ערך בוויקיפדיה: פרק
, מאת זוהר לסקוב)