שבר כלי
שֶׁבֶר כְּלִי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שבר כלי |
| הגייה* | shever kli |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ב־ר; כ־ל־י/ה |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ שִׁבְרֵי כְּלִי |
- כינוי לאדם שבור ורצוץ מבחינה נפשית או גופנית; אדם חולה ותשוש.
- לאחר שאותו אדם נפל על משכבו, מצבו הורע והפך הוא ממש שבר כלי.
מקור
[עריכה]- במובנו הפשוט בחז"ל: ”מעיקָרָא כלי והשתָא שֶבֶר כּלי “ (בבלי, מסכת חולין – דף יד, עמוד ב)
ביטויים קרובים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: a broken vessel