מקור המילה במקרא. יתכן שהמילה היא שם גזור מן הפועל קיווה כבנבואת ישעיהו (מ:לא) "וְקוֹיֵ ד' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".יתכן שהכוונה לפעולת אגירת נוזלים כמו בפרשת הבריאה בספר בראשית (א:י) "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים". זו מתכתבת עם המילה הלטינית למים אקוּוָה aqua. סביר שמלים אלו המבוטאים עם ק לועית קשורים לצליל הבעבוע ופעפוע שיוצרים המים הנובעים, או מהדהוד צליל טיפות המים המטפטפים במערות נטיפים. בנבואת ישעיה יש משחק מלים עם דו-תנועה הנוצרת במילה קוֹוֵי בגלל הגיית ו כעיצור ובו דו תנועה Wa כלומר ua (שורוק ופתח), יחד עם דו תנועה במילה כוחַ הנוצרת בגלל דו תנועה בהגיית העיצור הסופי ח בהגיה לועית היוצרת פת"ח גנובה [kowaX]