מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תִּקְוָה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
תקווה
|
| הגייה* |
tikva
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ק־ו־ה א
|
| דרך תצורה |
משקל תַּקְטֵלָה
|
| נטיות |
ר׳ תִּקְווֹת; תִּקְוַת־, ר׳ תִּקְווֹת־
|
- האמונה שבעתיד יהיה טוב.
- ”"וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם־יהוה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם.“ (ירמיהו לא, פסוק טז)
- ”כִּי־אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יהוה; מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.“ (תהלים עא, פסוק ה)
- ”מִי־יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי; וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ?“ (איוב ו, פסוק ח)
- ”אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְזִקְנוּתוֹ.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
- הוא שרד בנכר כל השנים רק בזכות התקווה לשוב לביתו.
- שם פרטי. בלשון המקרא לזכר, אך בעברית חדשה לנקבה.
- ”וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן [...] אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים...“ (מלכים ב׳ כב, פסוק יד)
- ”אַךְ יוֹנָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן־תִּקְוָה עָמְדוּ עַל־זֹאת; וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם.“ (עזרא י, פסוק טו)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: תקוה |
תִּקְוָה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
תקווה
|
| הגייה* |
tikva
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ק־ו־י/ה ג, גזור שם
|
| דרך תצורה |
משקל תַּקְטֵלָה
|
| נטיות |
ר׳ תִּקְוֹות; תִּקְוַת־, ר׳ תִּקְוֹות־
|
- לשון המקרא פתיל, סיבים השזורים זה בזה לכדי גוף אחד.
- ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ; אֶת־תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן, אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ.“ (יהושע ב, פסוק יח)
- ”וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן־הוּא, וַתְּשַׁלְּחֵם; וַיֵּלֵכוּ, וַתִּקְשֹׁר אֶת־תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן.“ (יהושע ב, פסוק כא)
- המלה מופיעה בתנך פעמיים, בפסוקים לעיל. מן קו.
מילים נרדפות[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: תקוה