פשר

פֵּשֶׁר[עריכה]

לשון המקרא הבנת דבר סתום ועמוק.
- ”מִי כְּהֶחָכָם, וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא?“ (קהלת ח, פסוק א)
- מה פשרה של התנהגותך המוזרה היום?
- לִשמוֹעַ נֶהֱנֵתִי אֶת הָעוֹף דוֹבֵר כְּפֶתִי, אַף כִּי תשוּבָתוֹ בּלִי פֶּשֶר וּבלִי קֶשֶר מְיוּחַד ( זאב ז'בוטינסקי תרגום ל"העורב" מאת אדגר אלן )

המילה מופיעה בצורתה העברית פעם אחת בלבד במקרא.
מארמית: (מקביל לשורש פ־ת־ר) תרגום המילה פתרון ”בְּרַם כְּתָבָא אֶקְרֵא לְמַלְכָּא וּפִשְׁרָא אֲהוֹדְעִנֵּהּ“ (דניאל ה, פסוק יז) תרגום: אבל המכתב אקרא למלך ופתרונו אודיעו.

לשון חז"ל עשה פשרה. הביא להסכמה בין עמדות מנוגדות. השכין שלום בין אויבים. הרגיע כעס.
- ” שנים שדנו יכולין לחזור בהם ושנים שפישרו אין יכולין לחזור בהם“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק א, הלכה ט)
- ”יום אחד היה אפו של הקדוש ברוך הוא, אילו עשו תשובה פישרו“ (איכה רבה, פרשה ב, סימן א)
- גירה בו את הכלב..עמד ופשרו הימנו, וכשהיה השומר מבקש להזכיר..היה אומר לו, זכור אתה היאך פישרתי הימך את הכלב (פסיקתא רבתי פיסקא יג ד"ה מני אפרים)