לדלג לתוכן

באר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: בָּאֵר.

בְּאֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא באר
הגייה* be'er
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־א־ר
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר': בְּאֵרוֹת, נ"י: בְּאֵר־, נ"ר: בֶּאֱרוֹת־, כ': בְּאֵרוֹ, בְּאֵרִי, בֶּאֱרוֹתֵיהֶם
באר
  1. בור באדמה המיועד לאגירת מי גשמים, או להעלאת מי תהום, לצרכי שתיה והשקייה.
    • ”וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם...“ (בראשית כא, פסוק יט)
    • ”וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים...“ (בראשית כט, פסוק ב)
    • ”בְּאֵר בַּשָּׂדֶה חֲפָרוּהָ רוֹעִים / וְעֶדְרֵי זָרִים יְעַטְּרוּהָ.“ (באר בשדה, מאת עמנואל זמיר בזֶמֶרֶשֶׁת)
  2. בהשאלה מן (1): בור באדמה בו נאגר דבר מה כגון נפט.
    • חברת הנפט האיטלקית מצאה באר ענקית של נפט.

גיזרון

[עריכה]
  • מצוי גם בצורה היחידאית "ביר" ”כְּהָקִיר בור (בַּיִר) מֵימֶיהָ, כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ; חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל-פָּנַי, תָּמִיד--חֳלִי וּמַכָּה“ (ירמיהו ו, פסוק ז)
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: بِئْر (בִּאְר), ארמית: ܒܐܪܐ (בארא) פיניקית: שמה של העיר ביירות נגזר מן השורש השמי ב-א-ר, נקבה בלשון רבים. לפיכך הפירוש המילולי לשמה של ביירות בעברית: בארות.
  • האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף המופיעה במצבת ישראל , בצורת "בְּארדט" , "begarthȧt" אותה הוא שייך בטעותו להוראת "מערה", אולם כפי שניתן להיווכח מדובר כנראה בתיבת - "בּארוֹת" [1].

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

בֵּאֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא באר
שורש וגזרה ב־א־ר
בניין פִּעֵל
  1. לימד דבר קשה להבנה. הביא להבנה של דבר קשה וסתום.
    • ”בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב; הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.“ (דברים א, פסוק ה)
    • ”וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – בַּאֵר הֵיטֵב.“ (דברים כד, פסוק ח)
    • ”וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה, וַיֹּאמֶר; כְּתוֹב חָזוֹן, וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת – לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ.“ (חבקוק ב, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. הצירוף האכדי שהגייתו: מָאר-בַּאַרֻ (mār bārū) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 227, "beṭṭka"