קוה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קִוָּה[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קיווה |
שורש וגזרה | ק־ו־ה א |
בניין | פִּעֵל |
- המתין למשהו ברצון שיבא. האמין שיקרה.
- ”לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'“ (בראשית מט, פסוק יח)
- ”קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה“ (ירמיהו יד, פסוק יט)
- ”חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי“ (תהלים סט, פסוק כא)
- השארתי אותך בקורס ויקימילון כי קיוותי שתלמד משהו, לצערי התאכזבתי.
גיזרון[עריכה]
- שורש מקראי.
- אכדית קווי qwy בהוראת 'המתין' . הגייה קֻוְואֻ qwuu , (במקורה, שימשה המילה בהוראת מתח, האריך). [1]. סורית - קְwי ܩܰܘܺܝ נותר, חיכה.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- ↑ עמ' 427 ; Past Links: Studies in the Languages and Cultures of the Ancient Near East . Ran Zadok ,Shlomo Izre'el, Itamar Singer