עצם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֶצֶם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* etsem
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת־
עצמות הירך
  1. מבנה גירני המשמש לתמיכת מבנה גופם של חולייתנים.
    • ”בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל; לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.“ (שמות יב, פסוק מו)
    • ”וַיִּקְחוּ אֶת־עַצְמֹתֵיהֶם, וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק יג)
    • ”כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמוֹתָי; הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.“ (תהלים כב, פסוק טו)
    • ”מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָצֶם.“ (משלי טו, פסוק ל)
    • בגוף־האדם יש כמאתיים עצמות.

גזרון[עריכה]

  • אוגריתית: (𐎓𐎑𐎎). אכדית בהגיית עֶצמְתֻ (𒄊𒉻𒁺 / GÌR.PAD.DU /eṣemtu) גם בהוראת - "מסגרת או תבנית של גוף". אמהרית - עצנט (አጥንት). פניקית - "עצמ" (𐤏𐤑𐤌‎) . סנסקריט - "אַצְטִ" (अस्थि) בהוראת: אפר, אפר של גופה שרופה, וגם בהוראת "עצם". (כמו בתיבת "אַצְטִ-עצם" כך גם בתיבת עין - "אָקְסִי" (अक्षि) מתווספת עיצורית שורקת כמתווכת בין הברות התיבה). ראו גם ביוונית עתיקה-(אְ)סְטֵאַ (ὀστέα) בהוראת עצם.
  • בסורית - "צם" (ṭm) .מצוייה כצירוף בספרות יהודית-בבלית: "אובא טמיא" בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם"- ”אִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים,ומכאן קצרה הדרך המפרשת: 'עצם' ב' לקמן, בהוראת 'גשמי' .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: osso‏‏‏‏
  • אנגלית: bone‏‏‏‏
  • אספרנטו: osto‏‏‏‏
  • גרמנית: Bein‏, Knochen‏‏‏‏
  • דנית: knogle‏, ben‏‏‏‏
  • הולנדית: been‏‏‏‏
  • יוונית: οστό‏‏‏‏ (תעתיק: ostó)
  • יידיש: ביין‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: hone)
  • לטינית: os‏‏‏‏
  • ספרדית: hueso‏‏‏‏
  • ערבית: عَظْم‏‏‏‏ (תעתיק: עָטְ'ם)
  • פולנית: kość‏‏‏‏
  • צ'כית: kost‏‏‏‏
  • צרפתית: os‏‏‏‏
  • רוסית: кость‏‏‏‏ (תעתיק: kostʹ)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עצם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמות

עֶצֶם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* etsem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ עֲצָמִים
  1. משהו גשמי.
    • ”וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ; וְאָמַר אָפֶס...“ (עמוס ו, פסוק י)
  2. המהות של הדבר, העיקר.
    • ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר“ (שמות כד, פסוק י)
    • ”זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו“ (איוב כא, פסוק כג)
  3. [מדעי המחשב] מקום בזיכרון המחשב שיש לו ערך וקיים אליו קישור (רפרנט) ממזהה כלשהו. אובייקט יכול להיות משתנה, פונקציה, או מבנה נתונים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

עֹצֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* otsem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. כח, חוזק.
    • ”וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה“ (דברים ח, פסוק יז)
  2. חשיפה.
  3. הכרח נתון

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

עָצַם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצם
שורש וגזרה ע־צ־ם
בניין פָּעַל (קַל)
  1. גדל בכמותו וכוחו
    • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)
    • ”מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.“ (ירמיהו ל, פסוק טו)
    • ”כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.“ (נחום ג, פסוק ט)

גזרון[עריכה]

  • השוו שורש ערבי, ע-ט-ם ع ظ م בהוראת: להתרבות,להתחזק,גאווה .

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש עצם

השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עניינו כפועל רב חזק וסגירה-הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־צ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָצַם עָצֵם

(ב׳ פעוּל: עָצוּם)

יַעֲצוֹם לַעֲצוֹם
נִפְעַל נֶעֱצַם נֶעֱצָם יֵעָצֵם הֵעָצֵם לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל הֶעֱצִים מַעֲצִים יַעֲצִים הַעֲצֵם לְהַעֲצִים
הֻפְעַל הֻעֲצַם מֻעֲצָם מָעְצָם יֻעֲצַם יָעְצָם -אין- -אין-
פִּעֵל עִצֵּם מְעַצֵּם יְעַצֵּם עַצֵּם לְעַצֵּם
פֻּעַל עֻצַּם מְעֻצָּם יְעֻצָּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַצֵּם מִתְעַצֵּם יִתְעַצֵּם הִתְעַצֵּם לְהִתְעַצֵּם

עָצַם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצם
שורש וגזרה ע־צ־ם
בניין פָּעַל (קַל)
הימני מבין שלושת הקופים עוצם את עיניו.
  1. סגר (בפרט, את העיניים)
    • ”הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.“ (ישעיהו לג, פסוק טו)
    • "אם אני נרדמת / ועיניי עוצמת, / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום." (בלב אחד, מאת חיים חפר)
    • "אז למה כששרתי לו שיר שאהב / נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו?" (אבא שלי, מאת תלמה אליגון רוז)
    • "עוצם עיניים, ועוזב את הידיים / ופתאום הכל נראה כמו חלום." (אם את הולכת, מאת אברהם טל)

גיזרון[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. קיים מופע נוסף של פועל משורש זה, אך בבניין פיעל - ”כִּי-נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם (ישעיהו כט, פסוק י).

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש עצם

השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עניינו כפועל רב חזק וסגירה-הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־צ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָצַם עָצֵם

(ב׳ פעוּל: עָצוּם)

יַעֲצוֹם לַעֲצוֹם
נִפְעַל נֶעֱצַם נֶעֱצָם יֵעָצֵם הֵעָצֵם לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל הֶעֱצִים מַעֲצִים יַעֲצִים הַעֲצֵם לְהַעֲצִים
הֻפְעַל הֻעֲצַם מֻעֲצָם מָעְצָם יֻעֲצַם יָעְצָם -אין- -אין-
פִּעֵל עִצֵּם מְעַצֵּם יְעַצֵּם עַצֵּם לְעַצֵּם
פֻּעַל עֻצַּם מְעֻצָּם יְעֻצָּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַצֵּם מִתְעַצֵּם יִתְעַצֵּם הִתְעַצֵּם לְהִתְעַצֵּם

עִצֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיצם
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] ריסק או נשך את העצם
    • ”שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל“ (ירמיהו נ, פסוק יז)

מילים נרדפות[עריכה]