מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עצם
הגייה *
e tsem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־צ־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת־
עצמות הירך
מבנה גירני המשמש לתמיכת מבנה גופם של חולייתנים .
”בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל; לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.“ (שמות יב , פסוק מו )
”וַיִּקְחוּ אֶת־עַצְמֹתֵיהֶם , וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.“ (שמואל א׳ לא , פסוק יג )
”כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמוֹתָי ; הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.“ (תהלים כב , פסוק טו )
”מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָצֶם .“ (משלי טו , פסוק ל )
בגוף־האדם יש כמאתיים עצמות .
אוגריתית : (𐎓𐎑𐎎 ). אכדית בהגיית עֶצמְתֻ (𒄊𒉻𒁺 / GÌR.PAD.DU /eṣemtu) גם בהוראת - "מסגרת או תבנית של גוף". אמהרית - עצנט (አጥንት ). פניקית - "עצמ" (𐤏𐤑𐤌) . סנסקריט - "אַצְטִ" (अस्थि ) בהוראת: אפר, אפר של גופה שרופה, וגם בהוראת "עצם". (כמו בתיבת "אַצְטִ-עצם" כך גם בתיבת עין - "אָקְסִי" (अक्षि ) מתווספת עיצורית שורקת כמתווכת בין הברות התיבה). ראו גם ביוונית עתיקה -(אְ)סְטֵאַ (ὀστέα ) בהוראת עצם.
בסורית - "צם" (ṭm ) .מצוייה כצירוף בספרות יהודית-בבלית: "אובא טמיא " בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם"- ”אִטִּים“ (ישעיהו יט , פסוק ג ) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים,ומכאן קצרה הדרך המפרשת: 'עצם' ב' לקמן, בהוראת 'גשמי'. השוו איש ”אִישׁ עִתִּי“ (ויקרא טז , פסוקים כא –כו ) - שוודאי היה דובר את רובד השפה ה-יוונית אטית ...
ערך בוויקיפדיה:
עצם תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
עצמות
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עצם
הגייה *
e tsem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ע־צ־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ עֲצָמִים
משהו גשמי .
”וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ; וְאָמַר אָפֶס...“ (עמוס ו , פסוק י )
המהות של הדבר, העיקר .
”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר“ (שמות כד , פסוק י )
”זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו“ (איוב כא , פסוק כג )
[מדעי המחשב] מקום בזיכרון המחשב שיש לו ערך וקיים אליו קישור (רפרנט) ממזהה כלשהו. אובייקט יכול להיות משתנה , פונקציה , או מבנה נתונים .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עצם
הגייה *
o tsem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ע־צ־ם
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
כח, חוזק.
”וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה“ (דברים ח , פסוק יז )
”תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי; בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.“ (איוב ל , פסוק כא )
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, כחלק מהצירוף "עוצם יד".
צורת זכר של עוצמה .
גדל בכמותו וכוחו
”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א , פסוק ז )
”מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ; עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ, עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.“ (ירמיהו ל , פסוק טו )
”כּוּשׁ עָצְמָה , וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה; פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.“ (נחום ג , פסוק ט )
השוו שורש ערבי, ע-ט-ם ع ظ م בהוראת: להתרבות,להתחזק,גאווה .
השורש עצם
השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים . עניינו כפועל רב חזק וסגירה -הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.
ע־צ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
עָצַם
עָצֵם
(ב׳ פעוּל: עָצוּם )
יַעֲצוֹם
לַעֲצוֹם
נִפְעַל
נֶעֱצַם
נֶעֱצָם
יֵעָצֵם
הֵעָצֵם
לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל
הֶעֱצִים
מַעֲצִים
יַעֲצִים
הַעֲצֵם
לְהַעֲצִים
הֻפְעַל
הֻעֲצַם
מֻעֲצָם מָעְצָם
יֻעֲצַם יָעְצָם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
עִצֵּם
מְעַצֵּם
יְעַצֵּם
עַצֵּם
לְעַצֵּם
פֻּעַל
עֻצַּם
מְעֻצָּם
יְעֻצָּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְעַצֵּם
מִתְעַצֵּם
יִתְעַצֵּם
הִתְעַצֵּם
לְהִתְעַצֵּם
הימני מבין שלושת הקופים עוצם את עיניו.
סגר (בפרט, את העיניים)
”הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.“ (ישעיהו לג , פסוק טו )
"אם אני נרדמת / ועיניי עוצמת , / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום." (בלב אחד , מאת חיים חפר )
"אז למה כששרתי לו שיר שאהב / נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו?" (אבא שלי , מאת תלמה אליגון רוז )
"עוצם עיניים, ועוזב את הידיים / ופתאום הכל נראה כמו חלום." (אם את הולכת , מאת אברהם טל )
הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. קיים מופע נוסף של פועל משורש זה, אך בבניין פיעל - ”כִּי-נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם “ (ישעיהו כט , פסוק י ) .
השורש עצם
השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים . עניינו כפועל רב חזק וסגירה -הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.
ע־צ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
עָצַם
עָצֵם
(ב׳ פעוּל: עָצוּם )
יַעֲצוֹם
לַעֲצוֹם
נִפְעַל
נֶעֱצַם
נֶעֱצָם
יֵעָצֵם
הֵעָצֵם
לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל
הֶעֱצִים
מַעֲצִים
יַעֲצִים
הַעֲצֵם
לְהַעֲצִים
הֻפְעַל
הֻעֲצַם
מֻעֲצָם מָעְצָם
יֻעֲצַם יָעְצָם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
עִצֵּם
מְעַצֵּם
יְעַצֵּם
עַצֵּם
לְעַצֵּם
פֻּעַל
עֻצַּם
מְעֻצָּם
יְעֻצָּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְעַצֵּם
מִתְעַצֵּם
יִתְעַצֵּם
הִתְעַצֵּם
לְהִתְעַצֵּם
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
עיצם
שורש וגזרה
ש־ר־ש
בניין
פִּעֵל
לשון המקרא [לא בשימוש] ריסק או נשך את העצם
”שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל“ (ירמיהו נ , פסוק יז )