קנה

קָנָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קנה
שורש וגזרה	ק־נ־י/ה, גזרת נחי לי"ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה הבעלים של דבר־מה, שדבר־מה היה שייך לו.

   • ”רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה.“ (משלי ד, פסוק ז)
   • "יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת." (משנה אבות א ו)
   • במהלך השנים קניתי ניסיון רב בתפקידי.

2. העביר דבר לרשותו, לרוב בתמורה לכסף.

   • ”וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.“ (בראשית לט, פסוק א)
   • ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.“ (ישעיהו א, פסוק ג)

   • קניתי אתמול דירה חדשה.
3. יצר, ברא.

   • ”וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהֹוָה.“ (בראשית ד, פסוק א)
   • ”וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.“ (בראשית יד, פסוק יט)

גזרון

• המשמעות השלישית קיימת בשפות שמיות צפון־מעריות, ומודגמת באכדית של העיר אמר (שהושפעה מכנענית), באוגריתית (למשל בתואר לאשרה: "קנית אִלמ" – בוראת־האלים), בפיניקית "אל קנ ארץ", בארמית "בעשמין קנה די רעא" (כלומר בעל־שמין קנה די ארעא, בעל־שמים הקונה של הארץ).

צירופים

• קנה לב
• קנה לו שם
• קנה עולם
• קנה שביתה
• קנה חתול בשק

נגזרות

• קונה
• קנוי
• קנייה
• קניין
• קניון

מילים נרדפות

• ברא (3)
• רכש (2)

ניגודים

• מכר (2)

תרגום

• אנגלית: own‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: buy‏, purchase‏‏‏‏ (2)
• ערבית: اِشْتَرَى‏‏‏‏ (אִשְתַרַא)
• רוסית: покупать‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• מקנה.
• קנה אשה

קָנֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנה
הגייה*	kane
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ קָנִים; קְנֵה־, ר׳ קְנֵי־

קנה מצוי

1. מקל חלול וארוך.

   • ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ“ (שמות כה, פסוק לא)

2. (משמעות משוערת) צמח ממשפחת הדגניים בעל גבעולים עציים וחלולים / יתכן מיש דרומי (באכדית קרוי: מֶסֻקנֻ)

   • ”וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ו)
   • ”וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל כט, פסוק ו)

3. כינוי לקנה הנשימה.

   • ”אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה“ (בבלי, מסכת תענית – דף ה, עמוד ב)
   • ”תנו רבנן: 'כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול...“ (בבלי, מסכת ברכות – דף סא, עמוד א)

4. לשון המקרא המוט שמחובר במרכזו לציר במאזניים, ושלכל אחד משני קצותיו מחוברת כף שקילה.

   • ”הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.“ (ישעיהו מו, פסוק ו)

5. לשון המקרא מידת אורך מקראית שאורכה כשש אמה, (מקביל לכשלושה מטרים)

   • ”וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד“ (יחזקאל מ, פסוק ה)
   • ”נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א)

6. (ימאות) קיצור של קנה החרטום.

גזרון

• יחידאית במקרא משמשת בהוראת 'עצם הזרוע' ”קָּנָה (זְרוֹעַ)“ (איוב לא, פסוק כב), (השוו כן תושבת). החוקר מנחם הרן מצא שהתיבה מושאלת מאכדית בהגיית ganû, ושומרית GI-NA בהוראת: מטה, קנה מידה, סרגל של בנאים. תיבת קנה מופיעה גם במגילת ההודיות. בשפות שמיות שונות כגון אכדית qanu, ארמית קַנְיָא. ביוונית עתיקה: κάννα (קאנא) נובעת משפות שמיות וממנה נגזרות המילים האנגליות cannabis ,cane, canon, canonical, canal, channel ועוד. משמעות המילה קאנון (אנגלית canon, יוונית κανών) "חוק" או "עיקרון" נובעת משימוש במקל מדידה מהצמח קנה ("קנה מידה") ועל כך עמד גם החוקר מנחם הרן לעיל. השוו: קנאביס.

 2. ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ד, פסוק יד) הקנה המופיע בפסוק זה הוא כנראה עץ מיש דרומי בעברית מקראית קרוי גם מַישָא השם מושאל מארמית דרך האכדית ומוזכר במקרא בשם עץ-מסֻכּן ממשפחת הקנאביים ידוע כבעל חשיבות דתית במזרח הקדום מפיק עשן רב בשריפתו (במקביל לשאר התבלינים/צמחים המוזכרים בפסוק!)

 5. מופיע באכדית: קאנו (𒄀 / qanû) מופיע בתעודות ממארי בהוראת קנה-סוף, ומושאל ליוונית-עתיקה בהגיית: אַקַאֵינַא (ἄκαινα) כמידת-שטח מצרית ששטחה מאה רגל מרובע, וגם בהוראת מקל,מטה.

צירופים

• הקדים קנה לושט
• משענת קנה רצוץ
• עלה בקנה אחד
• קוטל קנים
• קנה מידה
• קנה סוכר
• קנה החרטום
• קנה הנשימה

תרגום

• אנגלית: cane‏‏‏‏ (1) reed‏‏‏‏ (2)

פרשנים מפרשים

• בעל הערוך ופירוש המשנה לרמב"ם מכנים על פי הערבית (קסב אל־סכר قصب السكر) – חצב – הסוכר הוא קנה (הסוכר).^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

• גבעול
• צינור
• סוף
• קנאבוס (קנה־בוּס)
• מסכן (:2 עץ מיש דרומי)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קנה מצוי

טקסונומיה בוויקימינים: Phragmites