קנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קָנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קנה
שורש וגזרה ק־נ־י/הגזרת נחי לי"ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה הבעלים של דבר־מה, שדבר־מה היה שייך לו.
    • ”רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה.“ (משלי ד, פסוק ז)
    • "יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת." (משנה אבות א ו)
    • במהלך השנים קניתי ניסיון רב בתפקידי.
  2. העביר דבר לרשותו, לרוב בתמורה לכסף.
    • וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.“ (בראשית לט, פסוק א)
    • ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.“ (ישעיהו א, פסוק ג)
    • קניתי אתמול דירה חדשה.
  3. יצר, ברא.
    • ”וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהֹוָה.“ (בראשית ד, פסוק א)
    • ”וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.“ (בראשית יד, פסוק יט)

גזרון[עריכה]

  • המשמעות השלישית קיימת בשפות שמיות צפון־מעריות, ומודגמת באכדית של העיר אמר (שהושפעה מכנענית),[1] באוגריתית (למשל בתואר לאשרה: "קנית אִלמ" – בוראת־האלים),[1] בפיניקית "אל קנ ארץ",[2] בארמית "בעשמין קנה די רעא" (כלומר בעל־שמין קנה די ארעא, בעל־שמים הקונה של הארץ).[3]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש קנה

השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָנָה קוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: קָנוּי)

יִקְנֶה קְנֵה לִקְנוֹת
נִפְעַל נִקְנָה נִקְנָה יִקָּנֶה הִקָּנֵה לְהִקָּנוֹת
הִפְעִיל הִקְנָה מַקְנֶה יַקְנֶה הַקְנֵה לְהַקְנוֹת
הֻפְעַל הֻקְנָה מֻקְנֶה יֻקְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

קָנֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קנה
הגייה* kane
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ קָנִים; קְנֵה־, ר׳ קְנֵי־
קנה מצוי
  1. מקל חלול וארוך.
    • ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ“ (שמות כה, פסוק לא)
  2. צמח ממשפחת הדגניים בעל גבעולים עציים וחלולים.
    • ”וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ו)
    • ”וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל כט, פסוק ו)
  3. כינוי לקנה הנשימה.
  4. לשון המקרא המוט שמחובר במרכזו לציר במאזניים, ושלכל אחד משני קצותיו מחוברת כף שקילה.
    • ”הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.“ (ישעיהו מו, פסוק ו)
  5. לשון המקרא מידת אורך מקראית שאורכה כשש אמה, (מקביל לכשלושה מטרים)
    • ”וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד“ (יחזקאל מ, פסוק ה)
    • ”נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף פט, עמוד א)
  6. (ימאות) קיצור של קנה החרטום.

גזרון[עריכה]

  • יחידאית במקרא משמשת בהוראת 'עצם הזרוע' קָּנָה (זְרוֹעַ)“ (איוב לא, פסוק כב), (השוו כן תושבת). החוקר מנחם הרן מצא שהתיבה מושאלת מאכדית בהגיית ganû, ושומרית GI-NA בהוראת: מטה, קנה מידה, סרגל של בנאים. תיבת קנה מופיעה גם במגילת ההודיות[4]. בשפות שמיות שונות כגון אכדית[5] qanu, ארמית קַנְיָא[6]. ביוונית עתיקה: κάννα (קאנא) נובעת משפות שמיות וממנה נגזרות המילים האנגליות cannabis ,cane, canon, canonical, canal, channel ועוד. משמעות המילה קאנון (אנגלית canon, יוונית κανών) "חוק" או "עיקרון" נובעת משימוש במקל מדידה מהצמח קנה ("קנה מידה") ועל כך עמד גם החוקר מנחם הרן לעיל. השוו: קנאביס.
  • (5) מאכדית: קאנו (𒄀 / qanû) מופיע בתעודות ממארי בהוראת קנה-סוף, ומושאל ליוונית-עתיקה בהגיית: אַקַאֵינַא (ἄκαινα) כמידת-שטח מצרית ששטחה מאה רגל מרובע, וגם בהוראת מקל,מטה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: cane‏‏‏‏ (1) reed‏‏‏‏ (2)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • בעל הערוך ופירוש המשנה לרמב"ם מכנים על פי הערבית (קסב אל־סכר قصب السكر) – חצב – הסוכר הוא קנה (הסוכר).[דרושה הבהרה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קנה מצוי
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Phragmites

סימוכין[עריכה]

  1. 1.0 1.1 Ryan Thomas, "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?", Ugarit-Forschungen 48, 2017, pp. 451–521 [1]
  2. KAI 26 (כתובת אזתוד), 129
  3. שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 34
  4. צטוט: "זרועי נשברת מקניה ותטבע בבץ רגלי. שעו עיני מראות. רעה אוזני משמוע דמים"
  5. מילון אכדית, Sureth dictionary
  6. פורטל הדף היומי, מילון ארמי־עברי מקוון


השורש קנה

השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָנָה קוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: קָנוּי)

יִקְנֶה קְנֵה לִקְנוֹת
נִפְעַל נִקְנָה נִקְנָה יִקָּנֶה הִקָּנֵה לְהִקָּנוֹת
הִפְעִיל הִקְנָה מַקְנֶה יַקְנֶה הַקְנֵה לְהַקְנוֹת
הֻפְעַל הֻקְנָה מֻקְנֶה יֻקְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל