קנה

קָנָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קנה
שורש וגזרה	ק־נ־י/ה, גזרת נחי לי"ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה הבעלים של דבר־מה, שדבר־מה היה שייך לו.

   • "וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (בראשית יד, פסוק יט)
   • "יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת" (משנה אבות א ו)
   • במהלך השנים קניתי ניסיון רב בתפקידי.

2. העביר דבר לרשותו, לרוב בתמורה לכסף.

   • "וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (בראשית לט, פסוק א)
   • קניתי אתמול דירה חדשה.

מובאות נוספות

1. "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה" (משלי ד, פסוק ז)
2. "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיהו א, פסוק ג)

צירופים

• קנה לב
• קנה לו שם
• קנה עולם
• קנה שביתה

נגזרות

• קונה
• קנוי
• קנייה
• קניין
• קניון

מילים נרדפות

• רכש (2)

ניגודים

• מכר (2)

תרגום

• אנגלית: own‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: purchase‏, buy‏‏‏‏ (2)
• ערבית: اِشْتَرَى‏‏‏‏ (אִשְתַרַא)
• רוסית: покупать‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מקנה.

קָנֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנה
הגייה*	kane
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־נ־ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ קָנִים; קְנֵה־, ר׳ קְנֵי־

קנה מצוי

1. מקל חלול וארוך.

   • "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (שמות כה, פסוק לא)

2. צמח ממשפחת הדגניים בעל גבעולים עציים וחלולים.

   • "וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל כט, פסוק ו)

3. כינוי לקנה הנשימה.

   • "אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה" (בבלי, מסכת תענית – דף ה, עמוד ב)
   • "תנו רבנן: 'כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול..." (בבלי, מסכת ברכות – דף סא, עמוד א)

4. במאזניים: מוט שמחובר במרכזו לציר, ושלכל אחד משני קצותיו מחוברת כף שקילה.

   • "נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א)
   • "וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ" (ישעיהו מו, פסוק ו)

צירופים

• הקדים קנה לושט
• משענת קנה רצוץ
• עלה בקנה אחד
• קוטל קנים
• קנה מידה
• קנה סוכר
• קנה החרטום

תרגום

• אנגלית: cane‏‏‏‏ (1) reed‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף

• מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אכדית qanu, ארמית קַנְיָא . המילה היוונית κάννα (קאנא) במשמעות דומה נובעת משפות שמיות, וממנה נגזרות המילים האנגליות cane, canon, canonical, canal, channel ועוד. משמעות המילה קאנון (אנגלית canon, יוונית κανών) "חוק" או "עיקרון" נובעת משימוש במקל מדידה מהצמח קנה ("קנה מידה").

ראו גם

• גבעול
• צינור
• סוף

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קנה מצוי

טקסונומיה בוויקימינים: Phragmites