רב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף רוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רַב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם תואר, תואר הפעל
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות נ'; רַבָּה, נ"ר; רַבֵּי-, נ"י; רַב-, ר"ז; רַבִּים, ר"נ; רַבּוֹת
  1. שם תואר בכמות גדולה, במספר גדול.
    • וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן. (בראשית כד כה)
    • אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה. (יונה ד יא)
  2. שם תואר לשון המקרא גדול.
    • יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. (תהילים מח ג)
  3. תואר הפועל לשון המקרא מספיק, יותר מן הדרוש.
  4. תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

2[עריכה]

3[עריכה]

רַב ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.
    • וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל. (ירמיהו לט יג)
  2. לשון חז"ל אדון

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

2[עריכה]

  • אנגלית: master‏‏‏‏

רַב ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות ר' רַבּוֹת
  1. לשון חז"ל מורה בעל ידע שאפשר ללמוד ממנו.
  2. לשון חז"ל ביהדות, גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.
  3. בעל משרה שהוסמך לרבנות ותפקידו לפעול בתחומים מסוימים על פי החוק.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל, על פי הארמית.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:

  1.    teacher‏‏‏‏
  2.    rabbi‏‏‏‏
  3.    rabbi‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רב

רַב ד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב
דרך תצורה
נטיות ר' רַבִּים
  1. לא בשימוש לשון המקרא מי שיורה חצים.
    • יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי. (איוב טז יג)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: archer‏‏‏‏


רַב ה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

רַב ו[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־ב־ב, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא, לא בשימוש ירה.

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

רָב ז[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה, נלחם.
    • וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ. (בראשית כו כא)
    • וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם. (נחמיה יג כה)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ריב

השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ר־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָב רָב יָרִיב רִיב לָרִיב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיב מֵרִיב יָרִיב הָרֵב לְהָרִיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹבֵב מִתְרוֹבֵב יִתְרוֹבֵב הִתְרוֹבֵב לְהִתְרוֹבֵב

רֹב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוב
הגייה* rov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא הכמות גדולה של, שפע.
    • לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר אדני. (ישעיהו א יא)
    • אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָוַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. (תהילים קו ז)
  2. לשון חז"ל החלק הגדול.
    • אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה. (כתובות טו א)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

2[עריכה]