הטיל

הֵטִיל או הִטִּיל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הטיל
שורש וגזרה	ט־ו־ל, גזרת נע"ו/י; נ־ט־ל, גזרת חפ"נ
בניין	הִפְעִיל

1. הפיל, השליך בחוזקה.

   • ”וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־הַחֲנִית, וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר; וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם.“ (שמואל א׳ יח, פסוק יא)
   • ”וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל-פְּנֵי הַשָּׁדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל-הָאָרֶץ“ (יחזקאל לב, פסוק ד)
   • ”וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הָיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם“ (יונה א, פסוק יב)
   • ”וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, פִּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ, כָּךְ הֵן חוֹלְקִין.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק י, משנה ד)
   • ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֹׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם; אָמְרוּ לוֹ, אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, פסוק יח) וְלֹא יְדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ג)
   • ”לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בָּהּ, וּמַרְבִּין לָהּ עֵצִים, וּמַעֲשֶׂיהָ בַּיּוֹם, וּבַכֹּהֵן, הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם, עַד שֶׁיַּטִּילוּ אֶת הָאֵפֶר.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ד, משנה ד)

גיזרון

• הצורה על דרך ע"ו מקורה בלשון המקרא ואילו זו בפ"נ מקורה בלשון חז"ל. שתי הצורות כשרות להחליף ביניהן ללא הבדל משמעות.

צירופים

• הטיל אימה
• הטיל ביצה
• הטיל גורל
• הטיל דופי
• הטיל מים
• הטיל מטבע
• הטיל ספק
• הטיל עוגן
• הטיל עונש
• הטיל מורא
• הטיל לים
• הטיל רפש

נגזרות

• הוטל
• הטלה
• מטילה
• היטל
• תטולה

מילים נרדפות

• זרק
• השליך
• הנחית

תרגום

• אנגלית: hurl‏, cast‏‏‏‏

ראו גם

• טלטל