מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | הלכה |
| הגייה* | halakha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | הִלְכַת־; ר׳ הֲלָכוֹת, הִלְכוֹת־ [1] |
- לשון חז"ל [יהדות] כינוי להוראה של ספרי היסוד של היהדות האורתודוקסית. ברוב הפעמים הכוונה לכתוב בשולחן ערוך והפוסקים השונים שאחריו.
- ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהַלָכָה כִדְבָרָיו.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ה)
- ”אִם אֵינוֹ מַכִּיר, אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה, וְאָמַר, שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי, זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ד, משנה ח)
- ”הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ח)
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- לשון חז"ל דבר ידוע.
- [יהדות] כינוי לכלל הדינים והמצוות שיהודי דתי או חרדי חייב לנהוג בהם.
- בכל ספרות ההלכה לא מצאתי...
המילה גזורה מהשורש ה-ל-ך. כלומר: כיון שמה שהיא הלכה מחוייבים - ע"פ היהדות - לקיים וללכת (היינו: להתנהג) על פיה לכן היא המוליכה את האדם ומכאן - הלכה.
 ערך בוויקיפדיה: הלכה |
| השורש הלך |
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | תנועה מעבר ממקום אל מקום |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ה/י־ל־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
הָלַךְ |
הוֹלֵךְ |
יֵלֵךְ |
לֵךְ |
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ |
| נִפְעַל |
נֶהֱלַךְ |
נֶהֱלָךְ |
יֵהָלֵךְ |
הֵהָלֵךְ |
לְהֵהָלֵךְ |
| הִפְעִיל |
הוֹלִיךְ |
מוֹלִיךְ |
יוֹלִיךְ |
הוֹלֵךְ |
לְהוֹלִיךְ |
| הֻפְעַל |
הוּלַךְ |
מוּלָךְ |
יוּלַךְ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
הִלֵּךְ |
מְהַלֵּך |
יְהַלֵּך |
הַלֵּךְ |
לְהַלֵּךְ |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְהַלֵּךְ |
מִתְהַלֵּךְ |
יִתְהַלֵּךְ |
הִתְהַלֵּךְ |
לְהִתְהַלֵּךְ |
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
|
|
- ↑ המילה "הֲלָכָה" וכן גם המילה "אֲמָרָה"- הן היחידות במשקל "קְטָלָה" שתונענה בחיריק במשקל זה כאשר פה"פ גרונית.