נלחם

נִלְחַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נלחם
שורש וגזרה	ל־ח־ם א
בניין	נִפְעַל

1. נאבק תוך שימוש בכוח.

   • בר־כוכבא נתפס בידי הרומאים והושלך לזירה בקיסריה, הוא נלחם באריה, ורכב על גבו עד העיר ביתר.
   • ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן“ (שופטים יא, פסוקים ה – ו)
   • "בעת שעורכין המערכות והם קרובים להילחם, מְשׁוּחַ מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, ז, ג)

2. השתתף בקרב כחייל או כחלק מכוח צבאי.

   • קרבות עזים מתחוללים בחזית, החיילים נלחמים ימים רבים, אך אין הכרעה לצד זה או לצד אחר.
   • סבי נלחם במלחמת העולם הראשונה ואף קיבל עיטור גבורה.

3. בהשאלה: נקט בפעולות לרעת מישהו או משהו.
4. בהשאלה: פעל לחיסול תופעה לא־רצויה, ניסה להשמיד גורם מזיק.

   • שרת החינוך הודיעה כי תילחם באלימות בקרב בני נוער.
   • תאי הדם הלבנים נלחמים בחיידקים המחוללים את המחלה.
   • החקלאי הפסיד את היבול מאחר שלא עמדו לרשותו אמצעים להילחם במזיקים.

5. בהשאלה: ניסה להשיג את מטרתו במאמץ רב.

   • בסוף המאה ה־19 החלו נשים בארצות הברית ובאירופה להילחם על זכותן להשתתף בבחירות.
   • קבוצת הכדורגל נלחמה על מקומה בליגת־העל, אך נכשלה וירדה לליגה נמוכה יותר.

גיזרון

1. השורש מוכר במשמעויות 1, 2 גם מהשפה השמית העתיקה מואבית, וגם מערבית. ראו גם: אטימולוגיה למילה לֶחֶם.

צירופים

• הילחם או ברח
• נלחם בטחנות רוח
• נלחם בכל החזיתות

מילים נרדפות

• נאבק

הערת שימוש

• במשמעויות 1-3, בזמן עבר ובמקור נטוי, משתמשים לעתים קרובות בפועל לָחַם (בניין קל) במקום בפועל זה (כלומר: לָחַם, לָחֲמָה, לִלְחׁם, במקום: נִלְחַם, נִלְחֲמָה, לְהִלַּחֵם). בשאר הזמנים משתמשים תמיד בפועל זה, וגם בזמן עבר ובמקור נטוי הצורות מפועל זה נפוצות יותר.

תרגום

• אנגלית: fight‏, combat‏‏‏‏
• ערבית: قاتل‏‏‏‏ (הגייה: קָאתַלַ), ناضل‏‏‏‏ (הגייה: נָאצַ'לַ), حارب‏‏‏‏ (הגייה: חָארַבַּ)

ראו גם

• לוחם
• מלחמה
• משא ומתן
• שדה קרב