מעט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְעַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה* me'at
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין
שורש מ־ע־ט א
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ מְעַטִּים, נ׳ מְעַטָּה, נ"ר מְעַטּוֹת; הפסק: מְעָט
  1. גם עם אותיות בכל"ם לפניה שֶׁאֵינוֹ רַב, שֶׁכַּמּוּתוֹ קְטַנָּה הִיא.
    • ”פָּנֹה אֶל-הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט...“ (חגי א, פסוק ח)
    • ”יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים; פְּקֻדָּתוֹ, יִקַּח אַחֵר“ (תהילים קט, פסוק ח)
    • "האדמה פורייה אבל מלאה אבנים, תּבוּאָתָהּ טוֹבָה אֲבָל מְעַטָּה..." שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
    • "...המבטיחים להם הכנסה רבה תמורת עבודה מְעַטָּה..." אַחַד העם, "אמת מארץ ישראל", גיליון 127
    • "הַמְעַטִּים הבטלנים וּמוֹרדי הָאור בבית המדרש?..." מרדכי זאב פיירברג, "הצללים", עמ ' 158
  2. תה"פ בְּמִדָּה לֹא רַבָּה, בְּכַמּוּת קְטַנָּה.
    • ”וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ“ (בראשית כד, פסוק יז)
    • ”זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה“ (דברים כח, פסוק לח)
    • ”וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט...“ (זכריה א, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא, השוו לאכדית: matu, ארמית: מַעֵט, וכן בערבית: مَعَطَ (קרי: מַעַטַ)- דילל הַשֵּׂעָר.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: little‏, few‏‏‏‏
  • יוונית: λίγος‏‏‏‏ (תעתיק: lígos)

מָעַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מעט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)


  1. פָּחֲתָה כַּמּוּתוֹ, צֻמְצַם מִסְפָּרוֹ.
    • ”...וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ שָׁם, וְאַל תִּמְעָטוּ (ירמיהו כט, פסוק ו)
    • ”וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ...“ (ירמיהו ל, פסוק יט)
    • "...וימים עוברים מבלי שֶׁסִּבְלוֹן הרבבות יִמְעַט..." י"ח ברנר, "לפנים ולאחור", עמ' 585
    • "...ואולם בעונות הדור מָעֲטוּ אבירי אֱמת בארץ..." ח"נ ביאליק, "דון קישוט, ספר שני

גיזרון[עריכה]

  • פועל מקראי (קראו עוד לעיל).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מִעֵט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיעט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פִּעֵל


  1. לשון המקרא הָיָה מוּעָט וּמְצֻמְצָם בְּכַמּוּתוֹ.
    • ”בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ...“ (קהלת יב, פסוק ג)
  2. גָּרַע מֵהַכַּמּוּת, הִפְחִית.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מֻעַט (גם: מֹעַט)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מועט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פֻּעַל


  1. בעיקר בבינוני קָטְנָה בּוֹ הַכַּמּוּת, נִפְחַת מִן מִדָּתוֹ.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מָעֹט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוט
הגייה* ma'ot
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ מְעֻטָּה, נ"ר מְעֻטּוֹת
  1. נאמר על חרב מֻשְׁחָז וּמְצֻחְצָח הֵיטֵב.
    • ”לְמַעַן לָמוּג לֵב, וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח“ (יחזקאל כא, פסוק כ)
    • "וגם אל ביתו (של אחיטוב) באו אנשים מצבא המלחמה [...] וְחַרְבָּם מְעֻטָּה לטבח." משה מנדלסון, "קהלת מוסר", עמ' 4
  2. בהשאלה שֶׁמָּשְׁחָז הֵיטֵב.
    • "...חנית להבת שש מאות מְעֻטָּה להורגים..." סעדיה הגאון, "יוצרות לשבתות השנה", "אתו חנפי לב בזרוע, תצא"

גיזרון[עריכה]

  • מילה סתומה המופיע אחת במקרא, והובנה לפי ההקשר. [1]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש הרואים בכתיב "מָעֹט" טעות המחבר, וכי כתוב, כביכול, "מָרֹט". כמו כן, יש הרואים כאן את הצורה "מְעֻטָּה" מן השורש עט"ה בבניין פועל, שעניינו כיסוי (רד"ק), דהיינו החרב מכוסה בנדנהּ.

מַעַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה* ma'at
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. נדיר [פיוטי] הֲסָרַת כָּל טִנֹּפֶת וְהַבְרָקָה; צִחְצוּחַ.
    • "אֵלֶּה בְּהַצְהָלָה וָשַׁעַט, וְאֵלֶּה בְּצִחְצוּחַ וָמַעַט..." שלמה הבבלי, מתוך: "סליחות", "אלה בשלישמו ואלה בפרישמו בקרב"

גיזרון[עריכה]

  • ככל הנראה גזירה מן המילה היחידאית "מְעֻטָּה", המופיעה במקרא, ומובנה המקובל הוא תואר המעיד על היות החרב מושחזה ומצוחצחה.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]