מעט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מְעַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעט |
| הגייה* | Me'at |
| חלק דיבר | תואר, תואר הפועל |
| מין | |
| שורש | מ־ע־ט א |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ מְעַטִּים, נ׳ מְעַטָּה, נ"ר מְעַטּוֹת; הפסק: מְעָט |
- גם עם אותיות בכל"ם לפניה שֶׁאֵינוֹ רַב, שֶׁכַּמּוּתוֹ קְטַנָּה הִיא.
- ”פָּנֹה אֶל-הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט...“ (חגי א, פסוק ח)
- ”יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים; פְּקֻדָּתוֹ, יִקַּח אַחֵר“ (תהילים קט, פסוק ח)
- "האדמה פורייה אבל מלאה אבנים, תּבוּאָתָהּ טוֹבָה אֲבָל מְעַטָּה..." שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
- "...המבטיחים להם הכנסה רבה תמורת עבודה מְעַטָּה..." אַחַד העם, "אמת מארץ ישראל", גיליון 127
- "הַמְעַטִּים הבטלנים וּמוֹרדי הָאור בבית המדרש?..." מרדכי זאב פיירברג, "הצללים", עמ ' 158
- תה"פ בְּמִדָּה לֹא רַבָּה, בְּכַמּוּת קְטַנָּה.
- ”וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ“ (בראשית כד, פסוק יז)
- ”זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה“ (דברים כח, פסוק לח)
- ”וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט...“ (זכריה א, פסוק טו)
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא, השוו לאכדית: matu, ארמית: מַעֵט, וכן בערבית: مَعَطَ (קרי: מַעַטַ)- דילל הַשֵּׂעָר.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
מָעַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעט |
| שורש וגזרה | מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- פָּחֲתָה כַּמּוּתוֹ, צֻמְצַם מִסְפָּרוֹ.
- ”...וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ שָׁם, וְאַל תִּמְעָטוּ“ (ירמיהו כט, פסוק ו)
- ”וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ...“ (ירמיהו ל, פסוק יט)
- "...וימים עוברים מבלי שֶׁסִּבְלוֹן הרבבות יִמְעַט..." י"ח ברנר, "לפנים ולאחור", עמ' 585
- "...ואולם בעונות הדור מָעֲטוּ אבירי אֱמת בארץ..." ח"נ ביאליק, "דון קישוט, ספר שני
גיזרון[עריכה]
- פועל מקראי (קראו עוד לעיל).
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
מִעֵט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיעט |
| שורש וגזרה | מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הָיָה מוּעָט וּמְצֻמְצָם בְּכַמּוּתוֹ.
- גָּרַע מֵהַכַּמּוּת, הִפְחִית.
- "רב לך אדם מתועבותיך מַעֵט רוע מעשיך..." סעדיה הגאון, "תוכחה"
- "וכשם שהוא מְמַעֵט באכילתו כך הוא מְמַעֵט באכילתה..." (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת מעשר שני, דף ט"ו, א', פרק ג')
- "כל מי שקנה שלושה אילנות [...] אם הגדילו והוציאו חוטר, יקוץ אותו כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות מכירה, פרק ה')
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
מֻעַט (גם: מֹעַט)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מועט |
| שורש וגזרה | מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג |
| בניין | פֻּעַל |
- בעיקר בבינוני קָטְנָה בּוֹ הַכַּמּוּת, נִפְחַת מִן מִדָּתוֹ.
- "יש גפן שיֵּינָהּ מְרֻבֶּה, יש גפן שיֵינָהּ מְמֻעָט" (משנה, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ט', י"א)
- "מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו והבנות ייזונו נכסים ממועטין..." (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף כ"ו, ב', פרק ט')
גיזרון[עריכה]
- ראה מְעַט דלעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
מָעֹט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעוט |
| הגייה* | Ma'ot |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ע־ט ב |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | נ׳ מְעֻטָּה, נ"ר מְעֻטּוֹת |
- נאמר על חרב מֻשְׁחָז וּמְצֻחְצָח הֵיטֵב.
- ”לְמַעַן לָמוּג לֵב, וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח“ (יחזקאל כא, פסוק כ)
- "וגם אל ביתו (של אחיטוב) באו אנשים מצבא המלחמה [...] וְחַרְבָּם מְעֻטָּה לטבח." משה מנדלסון, "קהלת מוסר", עמ' 4
- בהשאלה שֶׁמָּשְׁחָז הֵיטֵב.
- "...חנית להבת שש מאות מְעֻטָּה להורגים..." סעדיה הגאון, "יוצרות לשבתות השנה", "אתו חנפי לב בזרוע, תצא"
גיזרון[עריכה]
- מילה סתומה המופיע אחת במקרא, והובנה לפי ההקשר. [1]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש הרואים בכתיב "מָעֹט" טעות המחבר, וכי כתוב, כביכול, "מָרֹט". כמו כן, יש הרואים כאן את הצורה "מְעֻטָּה" מן השורש עט"ה בבניין פועל, שעניינו כיסוי (רד"ק), דהיינו החרב מכוסה בנדנהּ.
מַעַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעט |
| הגייה* | Ma'at |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ע־ט ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- נדיר [פיוטי] הֲסָרַת כָּל טִנֹּפֶת וְהַבְרָקָה; צִחְצוּחַ.
- "אֵלֶּה בְּהַצְהָלָה וָשַׁעַט, וְאֵלֶּה בְּצִחְצוּחַ וָמַעַט..." שלמה הבבלי, מתוך: "סליחות", "אלה בשלישמו ואלה בפרישמו בקרב"
גיזרון[עריכה]
- ככל הנראה גזירה מן המילה היחידאית "מְעֻטָּה", המופיעה במקרא, ומובנה המקובל הוא תואר המעיד על היות החרב מושחזה ומצוחצחה.
