מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מורה
|
הגייה* |
more
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ר־י/ה ב
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטִיל
|
נטיות |
ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
|
מורה כותבת על הלוח.
- מי שתפקידו הוא להקנות לאחר את הידע והכשורים הנחוצים לו בעתיד.
- ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא-יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת-מוֹרֶיךָ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
- ”וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.“ (משלי ה, פסוק יג)
- ”הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה.“ (איוב לו, פסוק כב')
- מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים.
מידע נוסף[עריכה]
- בקרב יהדות מרוקו, תיבת "מורֶה" במשמעות האצבע המנחה את הקורא בתורה [1].
מילים נרדפות[עריכה]
השורש ירה ב
|
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
י־ר־ה ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הוֹרָה
|
מוֹרֶה
|
יוֹרֶה
|
הוֹרֵה
|
לְהוֹרוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
- לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.
- ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ“ (שמואל א׳ כ, פסוק לו)
- ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק ג)
בינוני הפועל ירה
השורש ירה א
|
השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .
נטיות הפעלים[עריכה]
י־ר־ה א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָרָה
|
יוֹרֶה
|
יִירֶה
|
יְרֵה
|
לִירוֹת
|
נִפְעַל
|
נוֹרָה
|
נוֹרֶה
|
יִיָּרֶה
|
הִיָּרֵה
|
לְהִיָּרוֹת
|
הִפְעִיל
|
הוֹרָה (ארכאי)
|
מוֹרֶה
|
יוֹרֶה
|
הוֹרֵה
|
לְהוֹרוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מורה
|
הגייה* |
more
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
מ־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
|
- מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.
- ”כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (דברים כא, פסוק יח)
- ”וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ג)
מידע נוסף[עריכה]
- לפי מדרשי התנאים אין בן סורר ומורה נידון עד שסרר שתי פעמים , ולאחר שהתרו בו והלקוהו חזר לסורו ( ספרי) [2].
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מורה
|
הגייה* |
mo'ra
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר׳ מוֹרוֹת־
|
- לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.
- ”כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.“ (שופטים יג, פסוק ה)
- על פי פרשנות חז"ל (השנויה אצלם במחלוקת, ש שפירשו לשון מורא ) בסוף מסכת נזיר.
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד עמ' 185
- ↑ משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר ירושלים מוסד ביאליק תשי"ד - 1954 ,עמוד: 161