רבב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רֻבַּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ב־ב א, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא היה לעשרות אלפים, התרבה מאוד.
    • מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ. (תהילים קמד יג)

מקור[עריכה]

  • מקרא

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

רִבֵּב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ב־ב א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה רִבה, עשה להרבה.

מקור[עריכה]

  • עברית חדשה משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

רִבֵּב ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ב־ב ג, כפולים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל מרח בחומר סמיך וצמיג, כגון זפת, שומן.
    • נודות הגויים גרודים חדשים מותרין. ישנים ומזופפין אסורים. גוי רבבן ועבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו – אינו חושש. (עבודה זרה לג א)
  2. עברית חדשה, הרחבה של (1) על פי רְבָב להלן הכתים, לכלך.
  3. עברית חדשה, הרחבה של (2) עשה דגם של כתמים.

מקור[עריכה]

  1. לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
  1. daub‏, smear‏‏‏‏
  2. stain‏, soil‏‏‏‏
  3. spot‏, stain‏‏‏‏

רְבָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב ג
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל חומר סמיך וצמיג, שומן.
    • רבב - כדי לסוך תחת אספגין קטנה. וכמה שיעורה - כסלע. (שבת עח ב)
  2. לשון חז"ל לכלוך שומני.
    • ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו - חייב מיתה. (שבת קיד א)
  3. עברית חדשה הרחבה של 2 כתם לכלוך.
  4. עברית חדשה בהשאלה פגם מוסרי, מעשה לא הגון, לא מוסרי או עברה בעברו של אדם.
    • בנימין היה היחיד בין בני יעקב שנולד בארץ הקודש, שלא דבק בו פגם מעשי האחים שנהגו ביוסף בחוסר אחווה, ונוסף על כך הוא תמך וטיפל באביו בזקנתו. נמצא שזכרו היה נקי מכל רבב (רש"ר הירש לפרשת וזאת הברכה)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]