חד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֹד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוד |
| הגייה* | chod |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ חֻדִּים |
- קצה דוקרני, מחודד.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- [צה"ל] הכוח המוביל, שנמצא בחזית הקדמית ביותר.
- [סלנג] בהשאלה (1): ליבת גרפיט צרה המשמשת לכתיבה בעפרונות מכניים.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
חַד א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חד |
| הגייה* | chad |
| חלק דיבר | תחילית |
| מין | זכר |
| שורש | י־ח־ד |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | |
אמבה - יצור חד תאי
- תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל דבר יחיד.
גיזרון[עריכה]
מארמית: אחד
צירופים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
חַד ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חד |
| הגייה* | chad |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ חַדָּה, ר׳ חַדִּים, נ"ר חַדּוֹת |
- שיכול לפלח בקלות.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
תרגום[עריכה]
שיכול לפלח בקלות
חָד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חד |
| שורש וגזרה | ח־ו־ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הציג חידה.
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים“ (שופטים יד, פסוק יב)
- ”בֶּן-אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל יז, פסוק ב)
גיזרון[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: quiz
חָד או חָדָה[עריכה]
 |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא מהווה תוספת איכותית למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הגיב בתדהמה לבשורה משמחת.
גיזרון[עריכה]
- יש מפרשים משורש ח־ד־ה בארמית כך התרגום וחדי יתרו.
- חז"ל פירשו שורש ח־ד־ד שנעשה בשרו חידודים חידודים. או הדרש שמל עצמו בחרב חדה דהיינו שהתגייר.
