חד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֹד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוד
הגייה* chod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֻדִּים
"חודים" לעפרון מכני
  1. קצה דוקרני, מחודד.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. [צה"ל] הכוח המוביל, שנמצא בחזית הקדמית ביותר.
  3. [סלנג] בהשאלה (1): ליבת גרפיט צרה המשמשת לכתיבה בעפרונות מכניים.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חַד א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חד
הגייה* chad
חלק דיבר תחילית
מין זכר
שורש י־ח־ד
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
אמבה - יצור חד תאי
  1. תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל דבר יחיד.

גיזרון[עריכה]

מארמית: אחד

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חַד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חד
הגייה* chad
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ד־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ חַדָּה, ר׳ חַדִּים, נ"ר חַדּוֹת
  1. שיכול לפלח בקלות.
    • ”...בְּנֵי-אָדָם – שִׁנֵּיהֶם, חֲנִית וְחִצִּים; וּלְשׁוֹנָם, חֶרֶב חַדָּה.“ (תהלים נז, פסוק ה)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

   שיכול לפלח בקלות

חָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חד
שורש וגזרה ח־ו־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הציג חידה.
    • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים“ (שופטים יד, פסוק יב)
    • ”בֶּן-אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל יז, פסוק ב)

גיזרון[עריכה]

  • מן השורש ח־ד־י/ה נפוץ בארמית משמעו שמחה חדוה.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: quiz‏‏‏‏

חָד או חָדָה[עריכה]

Question mark2.svg ערך חלקי
בערך זה הושקעה עבודה והוא מהווה תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות.


ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ד־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שמח , שמחה בעקבות נס.
    • וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.“ (שמות יח, פסוק ט)
    • ”כִּי-תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד; תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת-פָּנֶיךָ.“ (תהלים כא, פסוק ז)

גיזרון[עריכה]

  • יש מפרשים משורש ח־ד־ה בארמית כך התרגום וחדי יתרו.
  • חז"ל פירשו שורש ח־ד־ד שנעשה בשרו חידודים חידודים. או הדרש שמל עצמו בחרב חדה דהיינו שהתגייר.
  • תיבת השם הפרטי-מקראי ”יַחְדִּיאֵל“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק כד) נמצאת גם בתיעוד חוץ-מקראי בה היא קיימת בצורת היסוד "חדה" כמרכיב בשמות עצם פרטיים באכדית, כגון בשמות, חדי אריש-איש - kha-di-e-ri-esh ish הוא, כלומר הילד או האל חדה וצהל. תיבת חד נמצאת גם בדוגמה לעיל - ("יִתִתי אי זִידה ייחְדֻ" ,Itti-E-zida- likhdu) בהוראת "מקדשו של האל נבו יחדה (ישמח) הילד [1].
  • מקבילה ערבית ניתן לראות בתיבות הנוצקות מן השורש (ח-ד'-ד' ح ظ ظ‎) "מַחְדוּדוּנַה" مَحْظُوظُونَ , בהוראת - השמחים, או ברי המזל.

ראו גם[עריכה]

  1. בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', מקום ההוצאה: ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965 עמוד: 635