מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מוֹרַי וְרַבּוֹתַּי
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
moray verabotay
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
|
| שורש |
י־ר־י/ה; ר־ב־ב
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
|
- לשון ימי הביניים פניית כבוד לציבור. מאפיין בדרך כלל פתיחה לנאום.
- בקידוש של שבת וכדומה הקדמה לברכה: ברשות מורי ורבותי.
- הכפילות ע"פ רבי ומורי בלשון חז"ל.
| השורש ירה ב
|
|
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.
| י־ר־ה ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הוֹרָה
|
מוֹרֶה
|
יוֹרֶה
|
הוֹרֵה
|
לְהוֹרוֹת
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
