מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מוֹרַי וְרַבּוֹתַּי
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | moray verabotay |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | י־ר־י/ה; ר־ב־ב |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים פניית כבוד לציבור. מאפיין בדרך כלל פתיחה לנאום.
- בקידוש של שבת וכדומה הקדמה לברכה: ברשות מורי ורבותי.
- הכפילות ע"פ רבי ומורי בלשון חז"ל.
| השורש ירה ב |
|
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.
| י־ר־ה ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הוֹרָה |
מוֹרֶה |
יוֹרֶה |
הוֹרֵה |
לְהוֹרוֹת |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|