מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מוֹרַי וְרַבּוֹתַּי
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | moray verabotay |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | |
שורש | י־ר־י/ה; ר־ב־ב |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | |
- לשון ימי הביניים פניית כבוד לציבור. מאפיין בדרך כלל פתיחה לנאום.
- בקידוש של שבת וכדומה הקדמה לברכה: ברשות מורי ורבותי.
- הכפילות ע"פ רבי ומורי בלשון חז"ל.
השורש ירה ב |
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.
י־ר־ה ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הוֹרָה |
מוֹרֶה |
יוֹרֶה |
הוֹרֵה |
לְהוֹרוֹת |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|