מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אמונה
הגייה *
emuna
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־מ־ן
דרך תצורה
משקל קְטוּלָה
נטיות
אֱמוּנַת־; ר׳ אֱמוּנוֹת או אֱמוּנִים
[תאולוגיה] היחס שבין האדם לאלוהיו.
”דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי.“ (תהלים קיט , פסוק ל )
”תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי-שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.“ (משלי יב , פסוק כב )
”חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ .“ (איכה ג , פסוק כג )
”וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת יְהוָה בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם.“ (דברי הימים ב , פסוקים יט – ט )
”הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן – [...] בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּורִין...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו )
”אמונה היא הניצוץ של הקדוש-ברוך-הוא, המחיה את הכול בעולמו, וזהו סוד השותפות, שהאדם נעשה, כביכול, בה שותפו של הקדוש-ברוך-הוא במעשה בראשית“ (לא יכול עוד להתאפק , מאת יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה )
התייחסות לאוסף הנחות כקיימות וכנכונות .
”אַךְ לֹא-יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל-יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים.“ (מלכים ב׳ כב , פסוק ז )
”אֵין-קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה בָּטוֹחַ עַל-תֹּהוּ וְדַבֶּר-שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן.“ (ישעיהו נט , פסוק ז )
”וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת-יְהוָה.“ (הושע ב , פסוק כב )
”מפני שכל דבר שאתה רואה, אתה רואה רק בכוח האמונה , ובכוח האמונה הוא מתקיים. אם לא תאמין בעצמך, שאתה רואה לפניך עולם מלא, הרי הכול בטל ומבוטל כעפרא דארעא. מפני שבאמת, מי זה יאמר לך שיש איזה דבר במציאות? שמא עורבא פרח. שמא חולם חלום אתה. האמונה היא הכול. האמונה היא סוד הבריאה. וסוד זה אגלה לך, שאפילו השטן, בר-מינן, מתקיים באמונה “ (לא יכול עוד להתאפק , מאת יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה )
בלשון אוגריתית "מנת" (mnt), בהוראת גורל ,יעוד . בכתובות ותחריטים בלשון ערבית-דרומית בצורת "מנית" (mnyt) . בערבית-מודרנית בהגיית: תאַמְנה تمنى כפועל, בהוראת לחשוק ב-, לייחל ל- [1] .
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ציטוטים בוויקיציטוט:
אמונה
השורש אמן
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־מ־ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָמַן
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן )
יֶאֱמֹן
אֱמֹן
לֶאֱמֹן
נִפְעַל
נֶאֱמַן
נֶאֱמָן
יֵאָמֵן
הֵאָמֵן
להֵאָמֵן
הִפְעִיל
הֶאֱמִין
מַאֲמִין
יַאֲמִין
הַאֲמֵן
לְהַאֲמִין
הֻפְעַל
הָאֳמַן
מָאֳמָן
יָאֳמַן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִמֵּן
מְאַמֵּן
יְאַמֵּן
אַמֵּן
לְאַמֵּן
פֻּעַל
אֻמַּן
מְאֻמָּן
יְאֻמַּן
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַמֵּן
מִתְאַמֵּן
יִתְאַמֵּן
הִתְאַמֵּן
לְהִתְאַמֵּן
↑ עמ' 565 mnt ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST