לדלג לתוכן

פתח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).

פָּתַח

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפתח
שורש וגזרהפ־ת־ח, גזרת השלמים
בנייןפָּעַל
  1. הסיר מחסום ואפשר גישה או מעבר.
    1. (יש לשכתב פירוש זה):
      • ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח, פסוק ו)
      • ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת־נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ, וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד, פסוק יט)
      • ”וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר; וַיֹּאמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָה לַיהוה...“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)
      • פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
      • ”...בָּזֹאת אָמַר יהוה צְבָאוֹת – אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי.“ (מלאכי ג, פסוק י)
      • פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ.“ (משלי לא, פסוק כו)
      • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט, מאת ש"י עגנון)
      • האומנת הכניסה את התינוק לאמבטיה, ופתחה הן את ברז המים הקרים, והן את ברז המים החמים.
    2. גלה את תכולתו, את תוכנו.
      • וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.“ (בראשית מב, פסוק כז)
      • פָּתַח יהוה אֶת־אוֹצָרוֹ, וַיּוֹצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ; כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יהוה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.“ (ירמיהו נ, פסוק כז)
      • פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן.“ (תהלים קמה, פסוק טז)
      • הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ, וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִגְמֹר.“ (משנה, מסכת חגיגהפרק ג, משנה ז)
      • לקחתי את אחד הספרים מהדף, פתחתי אותו, וקראתי בו.
  2. יצא בפעולה הראשונה מתוך סדרה של פעולות; עשה דבר מראשיתו.
    • ”אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.“ (תהלים מט, פסוק ה)
    • ”שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.“ (משנה, מסכת שקליםפרק ז, משנה א)
    • רשת קפה "ארומה" פותחת סניף חדש בראשון לציון.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית, فَتَحَ (פַתַחַ); ארמית, ܦܬܚ (פְתַח); אכדית, petû; געז, fätäḥä) ፈተሐ)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   תרגום
  • איטלקית: aprire‏, schiudere‏‏‏‏
  • אינדונזית: buka‏‏‏‏
  • אירית: oscail‏‏‏‏
  • אמהרית: ፈተሐ‏‏‏‏ (תעתיק: fätäḥä)
  • אנגלית: open‏‏‏‏
  • אספרנטו: malfermi‏‏‏‏
  • ארמנית: բացել‏‏‏‏ (תעתיק: bacʻel)
բանալ‏‏‏‏ (תעתיק: banal)

דנית: {åbne‏, lukke op‏‏‏‏

開く‏‏‏‏ (תעתיק: hiraku)
  • כורדית: vekirin‏‏‏‏
  • לטינית: aperio‏‏‏‏
  • מלאית: buka‏‏‏‏
  • מלטית: fetaħ‏‏‏‏
  • נורווגית: åpne‏, lukke opp‏‏‏‏
  • סווהילית: fungua‏‏‏‏
  • סנסקירית: उद्घाटयति‏‏‏‏ (תעתיק: udghāṭayati)
  • ספרדית: abrir‏‏‏‏
  • ערבית: فتح‏‏‏‏ (תעתיק: פַתַחַ)
  • פולנית: otworzyć‏‏‏‏
  • פורטוגלית: abrir‏‏‏‏
  • פינית: avata‏‏‏‏
  • פרסית: گشودن‏‏‏‏ (תעתיק: כֻּשׁוּדַן)
باز کردن‏‏‏‏ (תעתיק: בָאז כַרְדַן)
  • צ׳כית: otevřít‏‏‏‏
  • צרפתית: ouvrir‏‏‏‏
  • קוריאנית: 열다‏‏‏‏ (תעתיק: yeolda)
  • רומנית: deschide‏‏‏‏
  • רוסית: откры́ть‏‏‏‏ (תעתיק: otkrýtʹ)
  • שוודית: öppna‏‏‏‏
  • תאילנדית: เปิด‏‏‏‏ (תעתיק: bpə̀ət)

ראו גם

[עריכה]
השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

[עריכה]
  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)

פֶּתַח

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפתח
הגייה*petakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ת־ח
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־
  1. כניסה, דלת, שער.
    • ”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח, פסוקים אב)
    • ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט, פסוקים כוכז)
  2. כל חור, אם נקב ואם מעבר.


גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.

מובאות נוספות

[עריכה]


צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח

פַּתָּח (גם: פַּתַּח)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפתח
הגייה*patakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ת־ח
דרך תצורהמשקל קַטָּל
נטיותר׳ פַּתָּחִין
  1. אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן.
    • ”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק לא)
    • בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: patach‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד)

פִּתֵּחַ גם פִּתַּח א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): קישט צייר חרט על דבר
    • ”מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות כח, פסוק יא)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): שכלל הגדיל

גיזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בארמית התרגום תִּגְלוֹף.

נגזרות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

פִּתֵּחַ גם פִּתַּח ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא פתח שחרר מובן ספציפי הסיר בגדים כבדים או כבלים מעל הגוף
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. [נדיר] נפתח, הסיר מעל עצמו סוגר.
    • ”נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ“ (שיר השירים ז, פסוק יג)

גיזרון

[עריכה]

צורה משנית של פָתַח

צירופים

[עריכה]