פתח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח, ראו פת"ח.


Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).

פָּתַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פתח
שורש וגזרה פ־ת־ח א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל


  1. הזיז כדי לפעור חור או מעבר.
    • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
    • "וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה" (מלכים ב׳ ט', פסוק ג')
    • "פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, פסוק ב')
    • " וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ" (במדבר טז, פסוק לב)
  2. הסיר סוגר, מנעול או מכסה.
    • אורי פתח את המנעול.
  3. פקח או פשק דבר מה לרווחה.
    • " וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (בראשית מ"ב, פסוק כ"ז)
    • "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ח', פסוק ו')
    • הוא פתח את ידיו.
  4. התחיל, נתן את אות הפתיחה.

גיזרון[עריכה]

  • השורש פת"ח נגזר מהמילה "פֶּתַח".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: open‏‏‏‏, spread‏‏‏‏ (3), start‏‏‏‏ (4) ‏


השורש פתח א

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

פֶּתַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* petakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פתחים, ס"ר פתחי־
  1. כניסה, דלת, שער.
    • "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. (ב') וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה." (בראשית יח, פסוקים אב)
  2. כל חור, אם נקב ואם מעבר.
    • הפתח של התיבה חסום.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם--עַד-הָאוֹר. (כ"ז) וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף." (שופטים יט, פסוקים כוכז)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח


השורש פתח א

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

פַּתָּח (גם: פַּתַּח)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* patakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פַּתָּחִין
  1. אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן.
    • בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: patach‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד)