מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
פת"ח .
הסיר מחסום ואפשר גישה או מעבר .
( יש לשכתב פירוש זה ): ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח , פסוק ו ) ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת־נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ, וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד , פסוק יט ) ”וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח , וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר; וַיֹּאמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָה לַיהוה...“ (מלכים ב׳ יג , פסוק יז ) ”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו , פסוק ב ) ”...בָּזֹאת אָמַר יהוה צְבָאוֹת – אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי.“ (מלאכי ג , פסוק י ) ”פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ.“ (משלי לא , פסוק כו ) "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט ש"י עגנון ) האומנת הכניסה את התינוק לאמבטיה, ופתחה הן את ברז המים הקרים, והן את ברז המים החמים. גלה את תכולתו , את תוכנו .
”וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.“ (בראשית מב , פסוק כז ) ”פָּתַח יהוה אֶת־אוֹצָרוֹ, וַיּוֹצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמוֹ; כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יהוה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.“ (ירמיהו נ , פסוק כז ) ”פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן.“ (תהלים קמה , פסוק טז ) ”הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ, וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִגְמֹר.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ג, משנה ז ) לקחתי את אחד הספרים מהדף, פתחתי אותו, וקראתי בו. יצא בפעולה הראשונה מתוך סדרה של פעולות; עשה דבר מראשיתו .
”אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.“ (תהלים מט , פסוק ה ) ”שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה א ) רשת קפה "ארומה" פותחת סניף חדש בראשון לציון.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית, فَتَحَ (פַתַחַ) ; ארמית, ܦܬܚ (פְתַח) ; אכדית, petû ; געז, fätäḥä) ፈተሐ )
השורש פתח
השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים .
פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ (ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ )
יִפְתַח
פְּתַח
לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח
יִפָּתֵחַ
הִפָּתֵחַ
לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין-
-אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ
יְפַתַּח
פַּתַּח
לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח
מְפֻתָּח יְפֻתַּח
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ
יִתְפַּתַּח
הִתְפַּתַּח
לְהִתְפַּתֵּחַ
בבניין נפעל , הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד , פסוק ב ) .
בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה * pe takh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־
כניסה , דלת , שער .
”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח -הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח , פסוקים א –ב ) ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט , פסוקים כו –כז ) כל חור , אם נקב ואם מעבר .
המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.
ערך בוויקיפדיה:
פתח
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה * patakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ פַּתָּחִין
אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן .
”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי , מאמר שלישי , פסוק לא ) בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּ מִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּ מִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר ) גם פִּתַּח ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין פִּעֵל
לשון המקרא להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.כאן . [נדיר נפתח , הסיר מעל עצמו סוגר.
”נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ“ (שיר השירים ז , פסוק יג )
ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).
ערך בוויקיפדיה: פתח