מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח .
הזיז כדי לפעור חור או מעבר .
”וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה“ (מלכים ב׳ ט , פסוק ג )
”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים“ (ישעיהו כו , פסוק ב )
” וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ“ (במדבר טז , פסוק לב )
"יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט , מאת ש"י עגנון )
הסיר סוגר, מנעול או מכסה .
פקח או פשק דבר מה לרווחה.
” וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מב , פסוק כז )
”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח' , פסוק ו' )
הוא פתח את ידיו.
התחיל , נתן את אות הפתיחה.
השורש פת"ח נגזר מהמילה "פֶּתַח".
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש פתח
השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
פ־ת־ח א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
פָּתַח
פּוֹתֵחַ
(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ )
יִפְתַח
פְּתַח
לִפְתֹּחַ
נִפְעַל
נִפְתַּח
נִפְתָּח
יִפָּתֵחַ
הִפָּתֵחַ
לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פִּתַּח
מְפַתֵּחַ
יְפַתַּח
פַּתַּח
לְפַתֵּחַ
פֻּעַל
פֻּתַּח
מְפֻתָּח
יְפֻתַּח
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְפַּתַּח
מִתְפַּתֵּחַ
יִתְפַּתַּח
הִתְפַּתַּח
לְהִתְפַּתֵּחַ
בבניין נפעל , הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד , פסוק ב ) .
בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
פתח
הגייה *
pe takh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
פ־ת־ח
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־
כניסה , דלת , שער .
”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח -הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח , פסוקים א – ב )
”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט , פסוקים כו – כז )
כל חור , אם נקב ואם מעבר .
המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.
מובאות נוספות [ עריכה ]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
פתח
פַּתָּח (גם: פַּתַּח) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
פתח
הגייה *
patakh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
פ־ת־ח
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ פַּתָּחִין
אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן .
בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּ מִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּ מִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר )
קישורים חיצוניים [ עריכה ]