מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יצר חור.
נהג האוטובוס ניקב את הכרטיסיה.
מקבילה בערבית نَقَبَ (נַקַבַּ), במשמעות דומה.
יצר חור.
"וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה." (מלכים ב יב י ) "עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו." (מלכים ב יח כא ) ”לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, “ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ד ) הוא התבונן בי ארוכות במבט נוקב , כאילו ניסה לחדור למחשבותיי.
מקבילה בערבית نَقَبَ (נַקַבַּ), במשמעות דומה.
ביטא דבר מה באופן מפורש.
"וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה" (בראשית ל כח ) בכדי להמנע מאי־הבנה, המנהל נקב בתאריך היעד לסיום העבודה.
לא רציתי להאשים אדם כלשהו, ולכן לא נקבתי בשמו של החשוד.
שקבעו אותו מפורשות.
"וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד." (דברי הימים א יב לב ) . "וּמִן הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם נְתִינִים מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים כֻּלָּם נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת ." (עזרא ח כ ) "וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל־מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ, וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ " (ישעיהו סב ב ) [דרושה הבהרה]
מופיע לעיל כשלוש פעמים במקרא ורק כחלק מהצירוף "נקב בשם".
קילל.
"וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָה מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה: כַּגֵּר, כָּאֶזְרָח – בְּנָקְבוֹ -שֵׁם, יוּמָת." (ויקרא כד טז ) . "וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן." (ויקרא כד יא ) "אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם." (איוב ג ה )
שורש זה לדברי הגמרא הוא אותו שורש של נקב – ציין במפורש. דהיינו נקב – פירש את השם וקילל.
השורש נ־ק־ב במשמעות קללה, קרוב אל השורש ק־ב־ב, שאף הוא משמש לתאור קללה, כמו בפסוק "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה." (במדבר כג ח ) . כמה מן המפרשים נחלקו לגבי מספר פעלים בפרשת בלק (כגון "אֶקֹּב" שבפסוק לעיל) – אם שייכים הם לשורש נ־ק־ב או לשורש ק־ב־ב.
שקיללו אותו.
להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.כאן .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נקב
הגייה * ne kev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ק־ב א גזרת חפ"נ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְקָבִים; נֶקֶב־, ר׳ נִקְבֵי־
חור.
ראובן סבל מנקב בריאה ונותח בבית־החולים.
אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חללים חללים (ברכת אשר יצר )
