מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הֵנִיע דָּבָר (כְּמוֹ דֶּלֶת, שַׁעַר, חַלּוֹן וְכַדּוֹמֶה) אוֹ לַחֲלוּפִין הִנִּיחַ דָּבָר כְּדֵי לֶאֱטֹם פִּתְחוֹ שֶׁל חָלָל, הֶפֶךְ מִן "פָּתַח".
- ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
- ”וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ; וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר, וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ“ (ישעיהו כב, פסוק כב)
- ...בְּסָגְרָם הָאֲרוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּם יָשִׂימוּ חוֹתְמוֹת הַמַּמְלָכָה... "שבילי עולם א'", שמשון בלוך הלוי
- ”...נָתְנָה שָׂרָה קוֹלָהּ עַל אֲמָתָהּ. סִגְרִי הַדֶּלֶת וּלְכִי לָךְ!“ ("האבות והבנים", מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- "פִּי נִפְתַּח- וְאֵינִי יָכוֹל לְסָגְרוֹ וּלְהַפְסִיק אֶת הָעֲוָיָה..." "נפש רצוצה", עמ' 45, שמחה אלתר גוטמן
- (עַל־) לֹא אִפְשֵׁר מִלּּוּט וּמוֹצָא.
- ”וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר“ (שמות יד, פסוק ג)
- ”וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמָם וּבְנָפְלָם וּבְקוּמָם –/ צָבְרָה הַסְּעָרָה הֲרָרִים סְבִיבָם וַתִּסְגֹּר עֲלֵיהֶם.“ ("מֵתֵי מִדְבָּר", מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- וְרוֹאֶה אֶת הָאֵש, אֲבַדּוֹן וּמָוֶת סוֹגְרִים עָלָיו... "חשבון הנפש", מנדל לפין
- (בַּעַד־ אוֹ אַחַר־) אָטַם וְנָעַל פֶּתַח כְּדֵי לַחֲסֹם וְלִמְנֹעַ מֵעֲבֹר־.
- ”וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ד)
- ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
- "וְהָאֶבֶן הַסּוֹגֶרֶת בַּעַד הַשֶּׁתֶן." "פרקי היפוקרט", פרק ג', שבתי דונולו
- "וֵאלֹהִים סָגַר בַּעֲדוֹ וּבַעַד כָּל הַסְּגוּרִים." "אזכרה היום מפלאות אלוהים", שורה 71, יוסף בן אביתור
- לשון המקרא נָתַן מִלּוּי בְּתוֹךְ דָּבָר; סָתַם.
- ”וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה“ (בראשית ב, פסוק כא)
- [עממי][בישול] הצמית
- שם את הבשר במחבת כדי לסגור אותו
- השורש ס־ג־ר קרוב אל השורש ס־כ־ר (ראו סכר) בחילוף ג/כ ששתיהן אותיות חכיות, ומשמען דומה מאוד[1].
- קיימים מילים דומות בשפות שמיות נוספות - ארמית: סְגַר וגם סְכַר, אוגריתית: 𐎒𐎂𐎗 (סגר), ערבית: سَكَّرَ (קרי: סַכַּרַ)- נעל, וכן באכדית: sekēru - לחסום.
השורש סגר
|
השורש ס־ג־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָגַר
|
סוֹגֵר
|
יִסְגוֹר
|
סְגוֹר
|
לְסְגוֹר
|
נִפְעַל
|
נִסְגַּר
|
נְסְגָּר
|
יִסָּגֵר
|
הִסָּגֵר
|
לְהִסָּגֵר
|
הִפְעִיל
|
הִסְגִיר
|
מַסְגִּיר
|
יַסְגִּיר
|
הַסְגֵּר
|
לְהַסְגִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻסְגַּר
|
מֻסְגָּר
|
יֻסְגַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִגֵּר
|
מְסַגֵּר
|
יְסַגֵּר
|
סַגֵּר
|
לְסַגֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻגַּר
|
מְסֻגָּר
|
יְסֻגָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּגֵּר
|
מִסְתַּגֵּר
|
יִסְתַּגֵּר
|
הִסְתַּגֵּר
|
לְהִסְתַּגֵּר
|
| |
|
סִגֵּר (גם: סִגַּר)
[עריכה]
- הִסְגִּיר; מָסַר לִידֵי אַחֵר לְמַעַן יְהִי סָגוּר וְאָסוּר אֶצְלוֹ.
- ”...סִגְּרַנִי יְהוָה בְּיָדְךָ, וְלֹא הֲרַגְתָּנִי“ (שמואל א׳ כד, פסוק יח)
- ”וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל-דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ...“ (שמואל א׳ כו, פסוק ח)
- "...סִגְּרָה בְּכֶלֶא שִׁבְעִים יְשִׁישִׁים..." "אעדיף כל שמונה בשוש נרות חנוכה", אלעזר הקליר
- ראו פירוט והרחבה לעיל. השמות "מַסְגֵּר" ו"סוּגַר" שמשמעם סב סביב כליאה ואסירה נולדו מהמשמע של השורש סג"ר בבניין פיעל (וכן בפועל, בהפעיל ובהפעל).
השורש סגר
|
השורש ס־ג־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָגַר
|
סוֹגֵר
|
יִסְגוֹר
|
סְגוֹר
|
לְסְגוֹר
|
נִפְעַל
|
נִסְגַּר
|
נְסְגָּר
|
יִסָּגֵר
|
הִסָּגֵר
|
לְהִסָּגֵר
|
הִפְעִיל
|
הִסְגִיר
|
מַסְגִּיר
|
יַסְגִּיר
|
הַסְגֵּר
|
לְהַסְגִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻסְגַּר
|
מֻסְגָּר
|
יֻסְגַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִגֵּר
|
מְסַגֵּר
|
יְסַגֵּר
|
סַגֵּר
|
לְסַגֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻגַּר
|
מְסֻגָּר
|
יְסֻגָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּגֵּר
|
מִסְתַּגֵּר
|
יִסְתַּגֵּר
|
הִסְתַּגֵּר
|
לְהִסְתַּגֵּר
|
| |
|
- נֶחֶסְמָה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו אוֹ מִמֶּנּוּ.
- ”נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ; סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא“ (ישעיהו כד, פסוק י)
- ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא“ (יהושוע ו, פסוק א)
- "סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא וְשָׁבְתָה רְנָנָה." "אשפוך לפני שיח תחינה", רב סעדיה גאון
- "...שָׂבָיו סָכְלוּ, נוֹאֲלוֹ כִּי סֻגְּרוּ נְתִיבָיו." "אתה אל מסתתר בחביון מושביו", יצחק אבן גיאת
- "...וְאָז יִפְרֹצוּ הַנְּהָרוֹת וְיִשְׁטֹפוּ וְיַעֲשׂוּהָ אֶרֶץ מְסֻגָּרָה מֵעוֹבֵר וָשָׁב..." "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך
- לשון המקרא הוּבַל לְמַאֲסָר וְלִכְלִיאָה.
- ”וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ“ (ישעיהו כד, פסוק כב)
- "סֻגַּר בְּבֵית הַסֹּהַר וְכָבֵד כִּבְלוֹ." "ישעך הגדול מתי ייחשף?", יוסף אלברדאני
- "...וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לָקַח בֵּיצֶיהָ [...] סֻגַּר עַל מַסְגֵּר שָׁנָה תְּמִימָה..." "תולדות הטבע", חלק ב', מנדלי מוכר ספרים
השורש סגר
|
השורש ס־ג־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָגַר
|
סוֹגֵר
|
יִסְגוֹר
|
סְגוֹר
|
לְסְגוֹר
|
נִפְעַל
|
נִסְגַּר
|
נְסְגָּר
|
יִסָּגֵר
|
הִסָּגֵר
|
לְהִסָּגֵר
|
הִפְעִיל
|
הִסְגִיר
|
מַסְגִּיר
|
יַסְגִּיר
|
הַסְגֵּר
|
לְהַסְגִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻסְגַּר
|
מֻסְגָּר
|
יֻסְגַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִגֵּר
|
מְסַגֵּר
|
יְסַגֵּר
|
סַגֵּר
|
לְסַגֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻגַּר
|
מְסֻגָּר
|
יְסֻגָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּגֵּר
|
מִסְתַּגֵּר
|
יִסְתַּגֵּר
|
הִסְתַּגֵּר
|
לְהִסְתַּגֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סגר
|
הגייה* |
seger
|
חלק דיבר |
זכר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־ג־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): איסור יציאה מן הבתים אל הרחובות
- "אפשרות סגר-עולמי היא רק אחת מהנפלאות הגלומות בתקשורת דיגיטלית-טוטלית שכזאת" .('פרנסיסקו סקרמנגה' - הרשע מן הסרט "האיש בעל אקדח הזהב".
- [רפואת שיניים] אופן הסגירה של הלסת העליונה עם הלסת התחתונה
- "סגר השיניים שלך לוקה באנומליות חמורה, רצוי שתחליפי את הג'יגולו-פלסטיקאי שלך עליו את נוהגת להתפתל, במרפא מתחום האורטודנטיה".
- משורש מקראי.
- מן אכדית:[דרוש מקור] - בהגיית סקאָרוּ (sakāru) בהוראת "לסגור" , נגזרת אכדית של "שִׁגַרֻ" (shigaru) בהוראת לשון-המנעול,בריח . אוגריתית: שֵׂגר (sgr) . בלשון פינקית: 𐤎𐤂𐤓 סגר, כפועל בהוראת להפקיר, להסגיר. (א.קליין,סגר)
- בעלילות בעל וענת בלשון האוגריתית הביטוי "אפ סגרת" מתייחס לתא פנימי המבודד משאר העולם בו נועל את עצמו "אל" כשרוצה הוא להיות סגור ומבודד מן העולם [1].
ערך בוויקיפדיה: סגר |
השורש סגר
|
השורש ס־ג־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָגַר
|
סוֹגֵר
|
יִסְגוֹר
|
סְגוֹר
|
לְסְגוֹר
|
נִפְעַל
|
נִסְגַּר
|
נְסְגָּר
|
יִסָּגֵר
|
הִסָּגֵר
|
לְהִסָּגֵר
|
הִפְעִיל
|
הִסְגִיר
|
מַסְגִּיר
|
יַסְגִּיר
|
הַסְגֵּר
|
לְהַסְגִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻסְגַּר
|
מֻסְגָּר
|
יֻסְגַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִגֵּר
|
מְסַגֵּר
|
יְסַגֵּר
|
סַגֵּר
|
לְסַגֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻגַּר
|
מְסֻגָּר
|
יְסֻגָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּגֵּר
|
מִסְתַּגֵּר
|
יִסְתַּגֵּר
|
הִסְתַּגֵּר
|
לְהִסְתַּגֵּר
|
| |
|
- ↑ Journal of Near Eastern Studies ,Vol. 20, No. 1 (Jan., 1961), pp. 32 - Comparative Studies in Egyptian and Ugaritic ,by William A. Ward