סגר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶגֶר.

סָגַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סגר
שורש וגזרה ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הֵנִיע דָּבָר (כְּמוֹ דֶּלֶת, שַׁעַר, חַלּוֹן וְכַדּוֹמֶה) אוֹ לַחֲלוּפִין הִנִּיחַ דָּבָר כְּדֵי לֶאֱטֹם פִּתְחוֹ שֶׁל חָלָל, הֶפֶךְ מִן "פָּתַח".
    • ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
    • ”וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ; וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר, וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ“ (ישעיהו כב, פסוק כב)
    • ”וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה; וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה בַּעֲדוֹ- וְנָעָל“ (שופטים ג, פסוק כג)
    • ...בְּסָגְרָם הָאֲרוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּם יָשִׂימוּ חוֹתְמוֹת הַמַּמְלָכָה... "שבילי עולם א'", שמשון בלוך הלוי
    • ”...נָתְנָה שָׂרָה קוֹלָהּ עַל אֲמָתָהּ. סִגְרִי הַדֶּלֶת וּלְכִי לָךְ!“ ("האבות והבנים", מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
    • "פִּי נִפְתַּח- וְאֵינִי יָכוֹל לְסָגְרוֹ וּלְהַפְסִיק אֶת הָעֲוָיָה..." "נפש רצוצה", עמ' 45, שמחה אלתר גוטמן
  2. (עַל־) לֹא אִפְשֵׁר מִלּּוּט וּמוֹצָא.
    • ”וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר“ (שמות יד, פסוק ג)
    • ”וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמָם וּבְנָפְלָם וּבְקוּמָם –/ צָבְרָה הַסְּעָרָה הֲרָרִים סְבִיבָם וַתִּסְגֹּר עֲלֵיהֶם.“ ("מֵתֵי מִדְבָּר", מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • וְרוֹאֶה אֶת הָאֵש, אֲבַדּוֹן וּמָוֶת סוֹגְרִים עָלָיו... "חשבון הנפש", מנדל לפין
  3. (בַּעַד־ אוֹ אַחַר־) אָטַם וְנָעַל פֶּתַח כְּדֵי לַחֲסֹם וְלִמְנֹעַ מֵעֲבֹר־.
    • ”וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ד)
    • ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
    • "וְהָאֶבֶן הַסּוֹגֶרֶת בַּעַד הַשֶּׁתֶן." "פרקי היפוקרט", פרק ג', שבתי דונולו
    • "וֵאלֹהִים סָגַר בַּעֲדוֹ וּבַעַד כָּל הַסְּגוּרִים." "אזכרה היום מפלאות אלוהים", שורה 71, יוסף בן אביתור
  4. לשון המקרא נָתַן מִלּוּי בְּתוֹךְ דָּבָר; סָתַם.
    • ”וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה“ (בראשית ב, פסוק כא)


גיזרון[עריכה]

  • השורש סג"ר קרוב אל השורש סכ"ר סכר(שהרי גימ"ל וכ"ף הן אותיות חכיות הנוטות להתחלף זו בזו לעתים) ומשמעו דומה מאוד ואף נרדף[1], ומקבילות דומות לו מצויות גם בארמית: סְגַר וגם סְכַר, באוגריתית: סגר, בערבית: سَكَّرَ (קרי: סַכַּרַ)- נעל, וכן באכדית: sekērtu.

נגזרות[עריכה]

פתגמים וביטויים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. למשל: ”כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר“ (תהילים סג, פסוק יב)

סִגֵּר (גם: סִגַּר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סיגר
שורש וגזרה ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל


  1. הִסְגִּיר; מָסַר לִידֵי אַחֵר לְמַעַן יְהִי סָגוּר וְאָסוּר אֶצְלוֹ.
    • ”...סִגְּרַנִי יְהוָה בְּיָדְךָ, וְלֹא הֲרַגְתָּנִי“ (שמואל א׳ כד, פסוק יח)
    • ”וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל-דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ...“ (שמואל א׳ כו, פסוק ח)
    • "...סִגְּרָה בְּכֶלֶא שִׁבְעִים יְשִׁישִׁים..." "אעדיף כל שמונה בשוש נרות חנוכה", אלעזר הקליר

גיזרון[עריכה]

  • ראו פירוט והרחבה לעיל. השמות "מַסְגֵּר" ו"סוּגַר" שמשמעם סב סביב כליאה ואסירה נולדו מהמשמע של השורש סג"ר בבניין פיעל (וכן בפועל, בהפעיל ובהפעל).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סֻגַּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סוגר
שורש וגזרה ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל


  1. נֶחֶסְמָה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו אוֹ מִמֶּנּוּ.
    • ”נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ; סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא“ (ישעיהו כד, פסוק י)
    • ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא“ (יהושוע ו, פסוק א)
    • "סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא וְשָׁבְתָה רְנָנָה." "אשפוך לפני שיח תחינה", רב סעדיה גאון
    • "...שָׂבָיו סָכְלוּ, נוֹאֲלוֹ כִּי סֻגְּרוּ נְתִיבָיו." "אתה אל מסתתר בחביון מושביו", יצחק אבן גיאת
    • "...וְאָז יִפְרֹצוּ הַנְּהָרוֹת וְיִשְׁטֹפוּ וְיַעֲשׂוּהָ אֶרֶץ מְסֻגָּרָה מֵעוֹבֵר וָשָׁב..." "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך
  2. לשון המקרא הוּבַל לְמַאֲסָר וְלִכְלִיאָה.
    • ”וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ“ (ישעיהו כד, פסוק כב)
    • "סֻגַּר בְּבֵית הַסֹּהַר וְכָבֵד כִּבְלוֹ." "ישעך הגדול מתי ייחשף?", יוסף אלברדאני
    • "...וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לָקַח בֵּיצֶיהָ [...] סֻגַּר עַל מַסְגֵּר שָׁנָה תְּמִימָה..." "תולדות הטבע", חלק ב', מנדלי מוכר ספרים

פתגמים וביטויים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]