אטר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָטַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אטר
שורש וגזרה א־ט־ר
בניין פָּעַל (קַל)
    • לשון המקרא חסם. סגר סתם.
    • "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרובה אל אטם. שורש המילה מופיע בערבית (ع ت ر‎ - א-ט-ר) عِتْر‎ , אִטְרִ : "לאגור","לסתום".

אִטֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איטר
הגייה* eiter
חלק דיבר
מין זכר
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות נ׳ אִטֶּרֶת
  1. מי שצד גופו הימני חלש יותר תפקודית מהצד השמאלי.
    • "אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ" (שופטים ג טו)
    • "איטר בין בידיו בין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין" (תוספתא בכורות פ"ה ה"ח)
  2. מי שידו השמאלית עיקרית בתפקוד, כימין לרוב בני האדם. אִטֵּר יד

גיזרון[עריכה]

הביטוי השלם הוא איטר יד ימינו. איטר הוא חסום, "וְאַל תְּאטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
לפירוש אחר איטר הוא לשון חולי (רש"י ותרגום יונתן שופטים ג טו)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

אָטֵר[עריכה]

  1. שם עברי לזכר, שמו של אחד מראשי עולי בבל.
    • "בְּנֵי־אָטֵר לִיחִזְקִיָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה" (עזרא ב טז)