אטר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אָטַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אטר |
| שורש וגזרה | א־ט־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא חסם. סגר סתם.
- "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרובה אל אטם. שורש המילה מופיע בערבית (ع ت ر - א-ט-ר) عِتْر , אִטְרִ : "לאגור","לסתום".
אִטֵּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איטר |
| הגייה* | eter |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ אִטֶּרֶת |
- מי שצד גופו הימני חלש יותר תפקודית מהצד השמאלי.
- "אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ" (שופטים ג טו)
- "איטר בין בידיו בין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין" (תוספתא בכורות פ"ה ה"ח)
- מי שידו השמאלית עיקרית בתפקוד, כימין לרוב בני האדם. אִטֵּר יד
- "איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאל שלו" ( רמב"ם הלכות תפילין ד ג)
גיזרון[עריכה]
הביטוי השלם הוא איטר יד ימינו. איטר הוא חסום, "וְאַל תְּאטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
לפירוש אחר איטר הוא לשון חולי (רש"י ותרגום יונתן שופטים ג טו)
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
אָטֵר[עריכה]
- שם עברי לזכר, שמו של אחד מראשי עולי בבל.
- "בְּנֵי־אָטֵר לִיחִזְקִיָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה" (עזרא ב טז)