לדלג לתוכן

אטר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָטַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאטר
שורש וגזרהא־ט־ר
בנייןפָּעַל (קַל)
    • לשון המקרא חסם. סגר סתם.
    • "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרובה אל אטם. שורש המילה מופיע בערבית (ع ت ر‎ - א-ט-ר) عِتْر‎ , אִטְרִ : "לאגור","לסתום".

אִטֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאיטר
הגייה*eiter
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשא־ט־ר
דרך תצורהמשקל קִטֵּל
נטיותנ׳ אִטֶּרֶת; ר׳ אִטְרִים, אִטְרֵי־
  1. מי שצד גופו הימני חלש יותר תפקודית מהצד השמאלי.
    • "אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ" (שופטים ג טו)
    • "איטר בין בידיו בין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין" (תוספתא בכורות פ"ה ה"ח)
  2. מי שידו השמאלית עיקרית בתפקוד, כימין לרוב בני האדם. אִטֵּר יד

גיזרון

[עריכה]

הביטוי השלם הוא איטר יד ימינו. איטר הוא חסום, "וְאַל תְּאטַר עָלַי בְּאֵר פִיהָ" (תהלים)
לפירוש אחר איטר הוא לשון חולי (רש"י ותרגום יונתן שופטים ג טו)

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אָטֵר

[עריכה]
  1. שם עברי לזכר, שמו של אחד מראשי עולי בבל.
    • "בְּנֵי־אָטֵר לִיחִזְקִיָּה תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנָה" (עזרא ב טז)