מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
-
 לערך העוסק בחוֹר, ראו חֹר. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חיוור |
| הגייה* |
khiver |
| חלק דיבר |
תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־ו־ר |
| דרך תצורה |
משקל קִטֵּל |
| נטיות |
ר׳ חִוְּרִים, נ׳ חִוֶּרֶת |
- שצבעו לבן, אדם שפניו בעלות גון לבן.
-
- דני הוא ילד חיוור ונמוך.
- יעקב ישב בכסא כשפניו חיוורות.
- חלוש, שאינו עז וחזק.
-
- הצבע הירוק של העלים היה חיוור.
- הציור היפה הזה הוא רק חיקוי חיוור של הציור המקורי.
מילים נרדפות[עריכה]
- לשון המקרא הפך ללבן.
-
- פניו של האיש חוורו לפתע.
- "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ." (ישעיהו כט, פסוק כב)
- השוו לערבית: حَوِرَ (ḥawira, לבן), حَوَرٌ (ḥawarun, לוֹבֶן); ארמית: ܚܘܰܪ (ḥwar).[סמ׳ 1]
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיווג קונקורדנציוני: S 2357TWOT 630GK 2578
- הלבין, עשה דבר מה ללבן.
- הסביר, פירש.
-
- הקהל לא הבין את דברי המרצה, לכן עמדתי לצידו וחיוורתי את הדברים.
מילים נרדפות[עריכה]
- הפך ברור יותר, הוסבר.
-
- לאחר שהסברתי את דבריו, דברי המרצה היו מחוורים לקהל השומעים.
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חור |
| הגייה* |
khur |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מין משובח של בד, ככל הנראה כותנה לבנה או פשתן לבן.
-
- "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן" (אסתר א, פסוק ו)
- "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר" (אסתר ח, פסוק טו)
- "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי." (ישעיהו יט, פסוק ט)
פרשנים מפרשים[עריכה]
- "חורי, הפשתים הלבן ביותר, ואולי הוא המין הנקרא באשכנז בוימוואללע שגדל במצרים לרוב והוא לבן ביותר." (מלבי"ם על ישעיהו יט)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיווג קונקורדונציוני: S 2353TWOT 630aGK 2580
