לדלג לתוכן

חור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בחוֹר; ראו חֹר.
תוכן עניינים   

חִוֵּר א - חָוַר - חִוֵּר ב - חֻוַּר - חוּר

חִוֵּר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיוור
הגייה* khiver
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ו־ר
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ חִוְּרִים, נ׳ חִוֶּרֶת
  1. שצבעו לבן, אדם שפניו בעלות גון לבן.
    • דני הוא ילד חיוור ונמוך.
    • יעקב ישב בכסא כשפניו חיוורות.
  2. חלוש, שאינו עז וחזק.
    • הצבע הירוק של העלים היה חיוור.
    • הציור היפה הזה הוא רק חיקוי חיוור של הציור המקורי.

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית: חִוָּר – לבן. המילה הארמית מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הנ"ל: ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.“ (דניאל ז, פסוק ט) (תרגום: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

חָוַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הפך ללבן.
    • פניו של האיש חוורו לפתע.
    • ”לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.“ (ישעיהו כט, פסוק כב)

גיזרון

[עריכה]
  • השוו לערבית: حَوِرَ (ḥawira, לבן), حَوَرٌ (ḥawarun, לוֹבֶן); ארמית: ܚܘܰܪ (ḥwar).[סמ׳ 1]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: pale‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • סיווג קונקורדנציוני: S 2357TWOT 630GK 2578

סימוכין

[עריכה]


חִוֵּר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חיוור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פִּעֵל
  1. הלבין, עשה דבר מה ללבן.
  2. הסביר, פירש.
    • הקהל לא הבין את דברי המרצה, לכן עמדתי לצידו וחיוורתי את הדברים.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: clarify‏‏‏‏ (2)

ראו גם

[עריכה]


חֻוַּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חוור
שורש וגזרה ח־ו־ר, גזרת השלמים.
בניין פֻּעַל
  1. הפך ברור יותר, הוסבר.
    • לאחר שהסברתי את דבריו, דברי המרצה היו מחוורים לקהל השומעים.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]


חוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חור
הגייה* khur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מין משובח של בד, ככל הנראה כותנה לבנה או פשתן לבן.
    • חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן“ (אסתר א, פסוק ו)
    • ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר (אסתר ח, פסוק טו)
    • ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט)

גיזרון

[עריכה]
  • מן חָוַר (הלבין).[סמ׳ 1] שם המשפחה האשכנזי: הוֹרֹביץ', הוא מיערוב של 'בּן חוּר' העברי, בהוראת: בן משובח

נגזרות

[עריכה]

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • "חורי, הפשתים הלבן ביותר, ואולי הוא המין הנקרא באשכנז בוימוואללע שגדל במצרים לרוב והוא לבן ביותר." (מלבי"ם על ישעיהו יט)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • סיווג קונקורדונציוני: S 2353TWOT 630aGK 2580

סימוכין

[עריכה]
  1. "חור",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2353)