מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ד .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דלת
הגייה * de let
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות ר׳ דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר׳ דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם
דלת לוח עץ או מתכת, אשר מכסה על פתח של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה.
”וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־הַדֶּלֶת סָגָרוּ.“ (בראשית יט , פסוק י ) ”הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־הַדָּלֶת ...“ (שופטים יט , פסוק כב ) ”אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר; דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.“ (ישעיהו מה , פסוק ב ) ”בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר; דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.“ (איוב לא , פסוק לב ) ”וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת, הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו; וְדַלְתוֹתָיו זָהָב, וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.“ (דברי הימים ב׳ ג , פסוק ז )
אכדית (דַלְתֻ - daltu ) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של התעלה ; אוגריתית : דלת; ארמית : דַּלְתָּא.
בחז"ל לשון זכר ”אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ב, משנה ב ) וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית דְלָתַיִם והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל.
ערך בוויקיפדיה:
דלת תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דלתות
ערך זה עוסק בדלת, סגר לפתח. לערך העוסק בדל"ת, אות באלפבית העברי; ראו ד.
ערך בוויקיפדיה: דלת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דלתות