בחז"ל לשון זכר ”הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ב, משנה ב) וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית דְלָתַיִם והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל.