סתם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סָתַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סתם
שורש וגזרה ס־ת־ם, גזרת השלמים
בניין קל
  1. כיסה וסגר חור או פתח בחומר או בדבר כלשהו, אטם.
    • "וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים." (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
    • רופא השיניים סתם את החור בשן.
    • הצבעי סתם את החורים שבקיר בשפכטל לפני שצבע אותו.
    • "ואולם עז-נפש התגנב אל שדה-הקברות ויסתתר מאחרי אחת המצבות וירא בהשכיבם את אדונו אל האדמה ואת הקבר סתמו בעפר." (הכלב העשיר והכלב העני, מאת מקס נורדוי)
  2. אמר משהו בלתי ברור מבלי להסבירו.
    • "סתם ולא פירש, וכנראה גם לו חסרה הידיעה האמיתית, מה היה גורל הכסף הכסף המאוסף ולאיזו תכלית הוציאו ה' ערלאנגר. הן בחשבונות הועד לשלש השנים לא נזכר שום סכום, שנתקבל ע"י מר ערלאנגר" (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה ליב אפל)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות למשמעות 1[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום משמעות 1[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סְתָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סתם
הגייה* stam
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ס־ת־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. דבר בלתי ברור, פעולה שאינה מוגדרת ושנעשתה כבדרך אגב.
    • ‏‏ "הכל נעשה אצלי דרך עראי או על-פי "רוח הקודש". פנאי יש לי יותר מדי והולך אני סתם, בלא כוונה ובלא "תכלית"." (בבית אבא, מאת חיים נחמן ביאליק)
    • "ככה סתם כאילו כלום נכנסנו לכניסה..." (ע. הלל)
  2. לא חשוב, חסר יחוד.
  3. לשוא, ללא צורך.
    • סתם הלכתי למשרד הדואר הבוקר, הוא היה סגור.
  4. [דיבור] לא באמת, לא ברצינות, נאמר בדרך כלל כדי להתבדח.
    • "השעה כעת כבר שמונה בערב. סתם! אפילו לא שבע וחצי."

גיזרון[עריכה]

  • מתוך דף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית: "המילה סְתָם מוכרת לנו כבר מן המשנה, למשל: "אם של עבודה זרה נָדַר – מותר, ואם סְתָם – אסור" (ב, ד). היא מקבילה למילה הארמית סְתָמָא, וקשורה אל הפועל סָתַם שפירושו 'אָטַם', 'כיסה', ובהשאלה 'אמר או כתב דבר שלא בפירוש', 'טשטש ולא הבהיר', 'העלים'."

אמירות במשנה ובתלמוד.

  • אמר רבי עקיבא: סתם משנה - רבי מאיר היא...
כלומר: משנה, שלא נאמר מיהו מקור הציטוט שבה - מקורה כנראה בדברי רבי מאיר.

נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום משמעות 1[עריכה]

תרגום משמעות 3[עריכה]

תרגום משמעות 4[עריכה]