אטם

אָטַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אטם
שורש וגזרה	א־ט־ם
בניין	פָּעַל (קַל)

1. סגר. כיסה פתח בחסם המונע כניסה. בלשון הדיבור: סגירה הרמטית שקשה לפתוח.

   • החיילים אטמו את בית המחבל, לאחר שבית המשפט לא התיר את ההריסה.
   • ליצירת וואקום דרוש לאטום היטב את החלל.

2. בהשאלה: התנהג באביריו כאילו סגורים.

   • ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע“ (ישעיהו לג, פסוק טו)
   • ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
   • {{צט/תנ"ך|כמו פתן חרש יאטם אזנו|תהלים|

גיזרון

• מקראי

צירופים

• אטם אזנו
• אטם שפתיו

נגזרות

• אטום
• אטימה

מילים נרדפות

• סתם
• חסם
• חתם

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• אטר
• אטימות
• טמטם

אֹטֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוטם
הגייה*	otem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ט־ם
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ (אֲטָמִים ?) אֹטָמִים

1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מבנה יצוק בתחילת הבניה המשמש כיסוד.

   • ”וההיכל מאה על מאה על רום מאה האוטם שש אמות וגובהו ארבעים אמה“ (משנה, מסכת מידות – פרק ד, משנה ו)
   • ”וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום“ (משנה, מסכת פרה – פרק ג, משנה ו)

2. עברית חדשה [רפואה] (יש לשכתב פירוש זה): חסימה באיבר מסויים

צירופים

• אוטם מסילה
• אטם שריר הלב

נגזרות

• מילה גזורה

מילים נרדפות

• חַסָּם

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏