מקור הפתגם במקרא, שם מסופר על המלך הארמי בן הדד שעלה על שומרון עם צבא רב ודרש מאחאב לקחת מאוצרו כל אשר יחפוץ. אחאב סרב ובן הדד איים להשמיד את העיר. כאן באה תגובתו של אחאב: ”וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ“ (מלכים א׳ כ, פסוק יא). "חוגר" הוא מי שמתכונן לקרב ומרכיב את החגור, ו"מפתח" הוא מי שמתיר (פותח) את קשרי החגור לאחר ששרד את הקרב וניצח בו, או "מנצח", כאשר השורש פ.ת.ח. משמש לציון נצחון, כמו השורש הערבי فتح.
ערך בוויקיפדיה: אל יתהלל חוגר כמפתח
