נעל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| תוכן עניינים |
|---|
נַעַל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נעל |
| הגייה* | na'al |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ע־ל א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | זוגי: נַעֲלַיִם, ר׳ נְעָלִים אוֹ נְעָלוֹת, ס"ר נַעֲלֵי־ |
- לבוש כף הרגל ועיקרה סוליה להגן על כף הרגל מלמטה וחלק עליון העוטף את כל כף הרגל, לעתים עד מעל הקרסול. בעברית חדשה מיחדים "נעל" לנעל אשר עוטפת את כף הרגל מסביב ומלמעלה ואילו נעל שהיא סוליה הקשורה לכף הרגל בשרוכים או ברצועות נקראת סנדל.
- סלנג כינוי לאדם טיפש.
- הבחור הזה הוא ארוך כמו שרוך וחכם כמו נעל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: shoe
- צרפתית: soulier, chaussure
- רוסית: туфля, башмак
- ספרדית: zapato
- פורטוגזית: sapato
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: נעליים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נעליים |
- מילונים למונחי הנעלה | חלקי הנעל (1921) | סנדלרות (1941) | הלבשה והנעלה (1936) | רצענות (1921) | באתר האקדמיה ללשון
נָעַל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נעל |
| שורש וגזרה | נ־ע־ל ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הכניס את כף רגלו לתוך נעל; הלביש נעליים לרגליו.
- האיש לא הצליח לנעול את הנעל מכיוון שהייתה קטנה עליו.
- "נעל לו סנדלו והתיר לו סנדלו, [...] הרי זו חזקה" (תוספתא, מסכת קידושין, פרק א' , סימן ה')
- סגר בבריח או במנעול.
- המזכירה נעלה את מגרות השולחן כאשר יצאה להפסקה.
- "וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ" (שמואל ב, יג, יח)
- "צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו־ חייב; נעלוהו שניים, פטורין" (משנה, מסכת שבת, פרק י"ג, משנה ו')
- בהשאלה יישר יד או רגל עד למצב של מפרק ישר.
- כאשר יורים באקדח, היד האוחזרת באקדח צריכה להיות נעולה.
- בהשאלה אמר את הדברים האחרונים בהתאספות לפני סיומה.
- ראש הממשלה נעל את ישיבת הכנסת בנאום קצר.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- חלץ (1)
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
