פצה

פִּצָּה

לשון ימי הביניים פייס, שילם תשלומים לאדם אחר על נזק שגרם לו.
- בית המשפט חייב אותו לפצות את התובע
- מיכה לא פיצה עדיין את חברו על הכדור שאיבד לו אתמול.
אִזן או כִּסה על חיסרון.
- מראה הזריחה הנהדרת פיצה אותנו על אובדן שעות השנה.

מארמית: ”אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך“ (בבלי, מסכת כתובות – דף צא, עמוד ב) תרגום: אִם תָּבֹא וּתְעַרְעֵר לֹא אֲפַצֶּה אוֹתְךָ

פער, פתח (בד"כ את הפה).
- לאחר נאומו הנוקב של הנשיא, איש מהנוכחים לא פצה את פיו.
- ”"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן־רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת־בָּתֵּיהֶם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל־יִשְׂרָאֵל"“ (דברים יא, פסוק ו)

”"וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת־פִּיהָ לָקַחַת אֶת־דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ"“ (בראשית ד, פסוק יא)
”וְלא הָיָה נדֵד כָּנָף וּפצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף.“ (ישעיהו י, פסוק יד).
"חִזְקִי אִמְצִי וּפֶה פְּצִי לַעֲרוֹךְ מַהְלָל/ לָאֵל גֵּאֶה שִׁיר לוֹ יָאֶה גָּדוֹל וּמְהֻלָּל/ תָּמִיד שִׁירָה לוֹ אָעִירָה אֵלָיו אֶתְפַּלָּל/ הוּא אֵל עֻזִּי וּמָעֻזִּי יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי" (רֹנִּי יַעֲלָה, פיוט מאת רבי ישראל נג'ארה, צפת, המאה ה־16)

לשון המקרא הציל, הושיע.
- ”הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.. פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.“ (תהלים קמד, פסוקים י–יא)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בארמית נמצא פועל בשורש זה במובן לפנות, ”חד פצי..וחד פצי“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יז, עמוד א)