פצח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פָּצַח[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פצח |
שורש וגזרה | פ־צ־ח |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- התחיל, פתח בהשמעת קול כלשהו כגון: שירה, צרחה, בכי.
- ”הילדים כולם פצחו במנגינה מיוחדת וזימרו את הפרק הראשון של קריאת שמע תוך שהם מדגישים כל מילה.“ (אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות, מאת דב זלמנוביץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”והתינוק, האח של איתי, שהיה עטוף בשמיכות, פצח בבכי מחריש אוזניים.“ (גִּבְעַת שְׁמִינְק: זכרונותיו של הכלב שמינק ממלחמת המפרץ, מאת רות צרפתי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה“ (ישעיהו נה, פסוק יב)
גיזרון[עריכה]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: burst into song, break into song
- ערבית: أَخَذَ+פועל בעתיד, بَدَأَ
ראו גם[עריכה]
פִּצֵּחַ[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פיצח |
שורש וגזרה | פ־צ־ח |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא פתח את דבר חשף את תוכנו
- בהשאלה: פתר שאלה סבוכה
- הוא פיצח את החידה בקלות
גיזרון[עריכה]
המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל קרוב אל פתח ופצע.