שיחה:במדבר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שם הספר[עריכה]

אם כתוב שמקור השם בפסוק הראשון שבו, מדוע הכותרת היא בַּמִּדְבָּר ולא בְּמִדְבַּר? 84.229.176.226 15:06, 8 בפברואר 2012 (IST)

  • כאשר באה לפני ה"א הידיעה אחת מאותיות השימוש בכ"ל, נבלעת ה"א הידיעה: בַּבַּיִת. כלומר: בַּמִּדְבָּר = בְּ+הַ+מִדְבַּר. ה"א הידיעה משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר (כלומר במדבר הזה), מה שכמובן מיותר כשמציינים את שם המדבר, (בְּמִדְבַּר סִינַי). --Ariel1024 04:29, 13 בפברואר 2012 (IST)
איך זה עונה על מה ששאלתי? כתוב פה שהספר קרוי על שם הפסוק הראשון שבו, אבל הכותרת היא בַּמִּדְבָּר, וזה לא מה שכתוב בפסוק הראשון של הספר. מה שאני אומר זה שצריך לשנות את הכותרת. 77.126.226.199 19:59, 20 בפברואר 2012 (IST)
אריאל הסביר מצוין מדוע מנקדים עם פתח ולא עם שווא. המילה תנוקד עם פתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). מכיוון שהספר קרוי "במדבר" ולא "במדבר סיני", כללי הניקוד החלים על המילה "במדבר" כחלק מצירוף זה אינם חלים על המילה "במדבר" בנפרד. ‏LightBringer‏ • שיחה 14:03, 21 בפברואר 2012 (IST)
אם ככה, אז מדוע הספרים "שמות" ו"משלי" נקראים בצורות נסמך? הרי לא נקרא להם "שֵמות" או "משלים". ואם מתעקשים על הכותרת "בַּמִּדְבָּר", איך אפשר להגיד שזה על שם הפסוק הראשון בספר, כשהמילה הזאת לא מופיעה בפסוק? 84.228.135.47 16:04, 21 בפברואר 2012 (IST)
מעניין אגב לראות מה המצב במקומת אחרים; באבן-שושן הניקוד הוא בשווא נע (ובהתאם בפתח בבי"ת של "מדבר"), אבל ברב-מילים הניקוד הוא בפתח ודגש (ובהתאם בקמץ בבי"ת). בַּמִּדְבָּר הוא אמנם השם הנפוץ יותר, אבל זו כנראה טעות. מור שמש (שנמאס לו לכתוב כאנונימי) 17:06, 21 בפברואר 2012 (IST)
אכן ספר שמות ומשלי יופיעו בצורתם המקורית כנסמך, אך בעיניי זה רק תומך במה שהסברתי. משום שהכותב המקראי ביסס את שם הספר על המילה "במדבר" בפסוק א', אך השמיט את המילה "סיני" מהשם, הוא רצה להדגיש שמדובר במדבר ספציפי- מדבר סיני, ולא בסתם מדבר כללי. מסיבה זו, אנו מנקדים את המילה כאילו הופיעה עם ה"א הידיעה, על מנת לציין שמדובר ב"המדבר", ולא במדבר לא ידוע כלשהו. שמות הספרים שמות ומשלי תומכים בגישה זו- השמות בצורתם זו באות להדגיש שלא מדובר בשמות ובמשלים כלשהם, אלא בדברים ספציפיים- "שְׁמוֹת" זה "השמות של...", כלומר, ברור מהשם שלא מדובר בשמות כלליים אלא בשמות מכוונים. כנ"ל לגבי משלי (המשלים של...). לכן, לדעתי מדובר בגישה הבאה לכוון את הקורא להתייחס אל השם באופן ממוקד, ולא לקרוא אותו בצורה כללית, כפי שהצורה "בְּמִדְבַּר" מרמזת. ברוך הבא, דרך אגב :). ‏LightBringer‏ • שיחה 23:47, 23 בפברואר 2012 (IST)