חתם

יש להוסיף לדף זה את הערכים: חִתֵּם, חָתָּם.

חָתַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ח־ת־ם
בניין	פָּעַל (קַל)

1. השאיר רושם על ידי חותמת. עפ"ר בשעוה וכדומה בסגירה של איגרת הנשלחת ולראיה שלא נפתחה או נעשה בה שינוי.

   • ויכתוב בשם המלך ויחתום בטבעת המלך
   • ”בשם אחאב ותחתום בחותמו“ (מלכים א׳ כא, פסוק ח)

2. כתב את שמו או שם אחר עפ"ר בסוף מסמך וכראיה על זהות הכותב.

   • ”וכתוב בספר וחתום והעד עדים“ (ירמיהו לב, פסוק י)
   • ”והדיינים חותמין למטה או העדים“ (משנה, מסכת שביעית – פרק י, משנה ד)

3. כיסה וסגר דבר הרמטית. צרר ואטם.

   • ”ובעד כוכבים יחתם“ (איוב ט, פסוק ז)

4. לשון חז"ל בהשאלה (2): סיים דבר. או עשה לו סיומת.

   • מקום שנהגו לחתום
   • ”וחותם בגאולה“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ו)

גיזרון

• כולם נגזרו מכלי החותם. בלשון המקרא נמצא בעיקר בתואר חתום. מדרך לסגור ולהוסיף חותמת בשעווה וכדומה לראיה שלא נפתח.
• במצרית קדומה הכתובה בכתב חרטומים מצויה תיבת 'חתֶּם' ḫtm במשמעות חתום,נעול .

נגזרות

• חתום
• נחתם
• חתימה

ראו גם

• נצר