חתם

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִתֵּם.

חָתַם[עריכה]

השאיר רושם על ידי חותמת. עפ"ר בשעוה וכדומה בסגירה של איגרת הנשלחת ולראיה שלא נפתחה או נעשה בה שינוי.
- ויכתוב בשם המלך ויחתום בטבעת המלך
- ”בשם אחאב ותחתום בחותמו“ (מלכים א׳ כא, פסוק ח)
כתב את שמו או שם אחר עפ"ר בסוף מסמך וכראיה על זהות הכותב.
- ”וכתוב בספר וחתום והעד עדים“ (ירמיהו לב, פסוק י)
- ”והדיינים חותמין למטה או העדים“ (משנה, מסכת שביעית – פרק י, משנה ד)
כיסה וסגר דבר הרמטית. צרר ואטם.
- ”ובעד כוכבים יחתם“ (איוב ט, פסוק ז)
לשון חז"ל בהשאלה (2): סיים דבר. או עשה לו סיומת.
- מקום שנהגו לחתום
- ”וחותם בגאולה“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ו)

כולם נגזרו מכלי החותם. 2. הרחבה של 1 3. בלשון המקרא נמצא בעיקר בתואר חתום. מדרך לסגור ולהוסיף חותמת בשעווה וכדומה לראיה שלא נפתח.
במצרית קדומה הכתובה בכתב חרטומים מצויה תיבת 'חתֶּם' ḫtm במשמעות חתום,נעול .

{{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה