מנעול

מַנְעוּל[עריכה]

מנעול

לשון המקרא התקן מכני ממתכת לנעילת דלתות ושערים, המופעל באמצעות מפתח מיוחד לו.
- ”קַמְתִּי אֲנִי, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי; וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל, כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל“ (שיר השירים ה, פסוק ה)
- ”כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָמֵא, חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל [...].“ (משנה, מסכת כלים – פרק יא, משנה ב)
- "וישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול וינס מפניה ויצא החוצה." (ספר היובלים/לט)
- סגרתי את הדלת ונעלתי אותה במנעול.

ערך בוויקיפדיה: מנעול