שוא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹוֹא(שם־הפועל.מקראי).

שְׁוָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שווא
הגייה* shva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל. מתחת לאות ת', לעומת זאת, יש שווא נע.
  1. כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית. אחד מסימני הניקוד טברני, המופיע מתחת לאות ונראה כשתי נקודות האחת מעל השנייה.
    • שווא הוא אחד הניקודים בעל שני צירופים.
  2. תנועה פונטית מרכזית חצי־סגורה ובלתי־מעוגלת. מסומנת כך: ə.

גזרון[עריכה]

  • המושג מגיע מלשון עברית-משנאית: : בהוראת שבע (=נקודות אותן הגו יהודי טבריה, וכנראה הגליל כולו ושיצגו שבע (שוא) תנועות, ואילו בפי יהודי בבל היו רק שש). שְוַיָּא הארמית נהגתה בסורית: שבא או שבאה (šbˁ), שמילולית נטעניו במשמעות :שוה, או שויון-(נקודות ,מקביל אל ה-זקף שבטעמי המקרא).
  • בשפה העברית השוא מבוטא כתנועה לא נשמעת הקרויה שווא נע הנשמעת כמו האות e' במילים הנוכריות: כ-agent , שכנגדה מצוי גם שווא נח הנשמע כמו האות e' במילה orange.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: schwa‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שווא

שָׁוְא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שווא
הגייה* shav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא שקרי, שאינו אמת, שאינו קיים, אחיזת עיניים.
    • ”לֹא תִרְצָח, {ס} וְלֹא תִנְאָף; {ס} וְלֹא תִגְנֹב, {ס} וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא.“ (דברים ה, פסוק טז)
    • שָׁוְא וּדְבַר-כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי; רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל-תִּתֶּן-לִי; הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.“ (משלי ל, פסוק ח)
    • "בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח, / אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים, / רַמָּאִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם / גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!" (חיים נחמן ביאליק, "בהבטחות שוא")

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: false‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

שׂוֹא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוא
הגייה* so
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש נ־ש־א
דרך תצורה
נטיות
  1. הנשאות לגובה
    • ”אַתָּה מוֹשֵׁל, בְּגֵאוּת הַיָּם; בְּשׂוֹא גַלָּיו, אַתָּה תְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)

גזרון[עריכה]

  • מופיע במקרא , יחידאי .

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]