לדלג לתוכן

נשא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָשָׂא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נשא
שורש וגזרה נ־שׂ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הֵרִים לַגֹּבַהּ.
    • ”וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם“ (במדבר יג, פסוק כג)
    • ”וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת / יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה / אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה / בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • באפשרותה של המעלית לשאת עד ארבעה עשר נוסעים.
  2. הֵרִים וְהֶעְתִּיק לְמָקוֹם אַחֵר.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם...“ (יהושע ג, פסוק ו)
    • ”הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ; שְׂאוּ מִנְחָה, וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו“ (תהלים צו, פסוק ח)
    • משה נשא את התרמיל על גבו מתחילת הטיול ועד סופו.
  3. הֵרִים קוֹלוֹ, הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם“ (במדבר ג, פסוק מ)
    • ”וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, וַיִּקְרָא...“ (שופטים ט, פסוק ז)
    • ”... וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יד)
    • וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
    • בעקבות ההתרחשויות האחרונות שר הביטחון יישא הערב נאום.
  4. לשון המקרא רָחַשׁ מְחִילָה, סָלַח.
    • ”הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ז)
    • ”וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל אִישׁ; וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם“ (ישעיהו ב, פסוק ט)
  5. סָבַל, לָקַח עַל עַצְמוֹ.
  6. בהשאלה: קִבֵּל תְּכוּנָה, מְאַפְיֵן, תֹּאַר וְכַדּוֹמֶה.
  7. הֵכִיל דְּבַר־מָה, בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אוֹ מֻפְשָׁט.
    • ” כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם“ (בראשית לו, פסוק ז)
    • נשאתי את הסוד עמי במשך שנים.
  8. בָּא בִּבְרִית הַזּוּגִיּוּת.
    • וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת.“ (רות א, פסוק ד)
    • מחר הוא יישא אותה לאישה באירוע רב משתתפים.
  9. לשון המקרא הִצִּית, הֶעֱלָה בְּאֵשׁ.
    • ”וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו“ (שמואל ב׳ ה, פסוק כא)[1]
  10. [מליצה] קִבֵּל עֹנֶשׁ עַל מַעֲשׂוֹ.
    • ”וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִשְׂאוּ עָו‍ֹן, וָמֵתוּ...“ (שמות כח, פסוק מג)
    • ”...יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ / מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ“ (כָּתְנוֹת פַּסַּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
  11. הִצְמִיחַ.
    • ”אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר: כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם“ (יואל ב, פסוק כב)
    • ”דבר אחר ועלית מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו של עולם מאי טעמא כי בהר קדשי בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי...“ (ירושלמי, מסכת סנהדריןדף נה, עמוד יא)
  12. לשון המקרא (נָשָׂא מֵעַל) הֵסִיר מִן.
    • ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת“ (שיר השירים ה, פסוק ז)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא.
  • (2),(5),(6),(7),(10) :תיבת "נשא" העברית מקבילה למילה ביוונית עתיקה (ושמצויה אף כהלחם בשמה של היצירה: "נוספרטו") בהגיית: נוֹשְֹאֹס (νόσος) בהוראת נשא (מחלה), וגם בהוראת סבל.
  • (8) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית לרובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים כמו "נשא-אשה" (במקום "לקח-אשה" ברובד עברית קדומה) מעידים על תקופה מאוחרת בהרבה
  • ”וַישימות (יַשִּׁי מָוֶת), עָלֵימוֹ--יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים: כִּי-רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם“ (תהלים נה, פסוק טז) - תיבת "וישימות" התמוהה נוצרה כאשר מעתיקי המקרא התחבטו בעבר כיצד להעתיק את הצירוף המקראי: יַשִּׁיא מָוֶת, תחת זאת הונצחו שתי האפשרויות הכנראה שגויות המופיעות בפסוק לעיל. השוו: ”הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (בראשית ג, פסוק יג) יתכן גם: ישימון (במקום ישימות)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. השורש נש"א בפסוק זה מבואר בתלמוד הירושלמי במשמעות "העלאה באש" למשל: "כתוב אחד אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחד אומר ויאמר דוד וישרפו באש..." (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, פרק ג'). לעומת זאת, בתלמוד הבבלי מפרשים את השורש נש"א בפסוק זה כבמשמעות הראשונה "העתקה ממקום אחד לאחר", למשל: "ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש"מ וישאם ממש מכל מקום..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד, א' גמרא)


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא

נִשָּׂא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נשא
שורש וגזרה נ־שׂ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א
בניין נִפְעַל
  1. היה גבוה, התרומם.
    • ”שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד“ (תהלים כד, פסוק ז)
  2. הורם והועבר למקום אחר.
  3. לשון חז"ל התחתן, התקשר בברית הנישואין.
    • ”בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, וְהִיא לְמוּדָה אֵצֶל אָבִיהָ, אָבִיהָ מַדְלִיק בִּרְשׁוּתָהּ.“ (משנה, מסכת תרומותפרק יא, משנה י)
    • ”וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ, וְלֹא יִנָּשְׂאוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.“ (משנה, מסכת יבמותפרק יא, משנה י)
    • ”וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאִשָּׁה, כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ [...]; הַגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִשְּׂאוּ, אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.“ (משנה, מסכת כתובותפרק ה, משנה ב)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]

[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

  • צורת המקור של הפועל שׂוֹא ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י).

ראו גם

[עריכה]


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא

נִשָּׂא ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נישא
הגייה* nisa
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות ר׳ נִשָּׂאִים נ׳ נִשָּׂאָה
  1. גבוה, מורם מסביבתו.
    • ”וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא (ישעיהו ו, פסוק א)
    • ”כִּי יוֹם לַאֲדֹנָי צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים (ישעיהו ב, פסוקים יביג)
    • ”וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה (ישעיהו ל, פסוק כה)

גיזרון

[עריכה]

תואר מן הפועל נִשָׂא

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא


ראו גם

[עריכה]

נֶשֶׂא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשא
הגייה* nese
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נשאים
  1. עברית חדשה [מתמטיקה] מספר מסדר גודל הבא שמועבר לחיבור בהמשך.
    • בחיבור 6+7 יש נשא 1.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: carry‏‏‏‏‏


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא

נַשָּׂא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשא
הגייה* nassa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ נַשָּׂאִים
  1. עברית חדשה כל גוף ביולוגי המכיל בתוכו אורגניזם פתולוגי מסוים, והוא עשוי להעביר אותו לגופים אחרים.
    • טיפולים חדשניים מספקים תקווה חדשה לנשאי האיידס.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: carrier‏‏‏‏‏
  • פינית: kantaja‏‏‏‏
  • צרפתית: porteur‏‏‏‏‏

נִשָּׁא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נשא
שורש וגזרה נ־שׁ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א
בניין פִּעֵל
  1. התפתה לדרך הרעה.
    • ”נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם.“ (ישעיהו יט, פסוק יג)

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]