אמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה, ראו האמיר, אמיר, אמר ב.

אָמַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמר
שורש וגזרה א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל
  1. הֶעֱבִיר מֵידָע, הוֹרָאָה, כַּוָּנָה אוֹ רֶגֶשׁ בְּעֶזְרַת מִלִּים.
    • "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן." (בראשית ג, פסוק ג)
    • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ." (בראשית כא, פסוק יב)
    • "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (בראשית לז, פסוק יז)
  2. הרחבה של (1) תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-.
    • "מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ." (שמואל א׳ כ, פסוק ד)
    • "וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד." (שמואל ב׳ כא, פסוק טז)
    • "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים קו, פסוק כג)
  3. לשון המקרא גָּמַר אֹמֶר, הִגִּיעַ לְהַחְלָטָה.
    • "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח, פסוק כד)
  4. לשון המקרא נָתַן כִּנּוּי לְ-, קָרָא בְּשֵׁם.
  5. לשון המקרא עָלַז וְצָהַל, פָּרַץ בְּקוֹל שָׂשׂוֹן.
    • "...עַל-חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר" (ישעיהו מד, פסוק טז)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: say‏‏‏‏‏ (1), think‏, intend‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: قال‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר אוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: אָמוּר)

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות[עריכה]

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג, פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אֹמֶר (גם: אֵמֶר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומר
הגייה* omer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות לפי "אֵמֶר": ר׳ אֲמָרִים, ס"ר אִמְרֵי־
  1. דברים, מסר המבוטא במילים.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר אוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: אָמוּר)

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות[עריכה]

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג, פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]