אמר

ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה; ראו האמיר, אמיר, א־מ־ר ב.

אָמַר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אמר
שורש וגזרה	א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הֶעֱבִיר מֵידָע (הוֹרָאָה, כַּוָּנָה, אוֹ רֶגֶשׁ) בְּעֶזְרַת מִלִּים.

   • ”וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, אָמַר אֱלֹהִים; לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן־תְּמֻתוּן.“ (בראשית ג, פסוק ג)
   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ; כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ...“ (בראשית כא, פסוק יב)
   • ”וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.“ (בראשית לז, פסוק יז)

2. הרחבה של (1) תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-.

   • ”מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ“ (שמואל א׳ כ, פסוק ד)
   • ”וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד“ (שמואל ב׳ כא, פסוק טז)
   • ”וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית“ (תהלים קו, פסוק כג)

3. לשון המקרא התכוון; פירוש הדבר היה.

   • ”הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע...“ (ישעיהו ה, פסוק כ)

גזרון

• השורש קיים בלשונות השמיות המערביות (כנענית וארמית): בשפות כנעניות שאינן עברית: באוגריתיות - 𐎀𐎎𐎗 (אַמר), יש לציין כי השורש א.מ.ר. אינו שכיח בכתבי אוגרית, והשורש הנפוץ בניב האוגריתי במקומו היה ר.ג.מ.; צידונית, מואבית ואדומית - 𐤀𐤌𐤓 (אמר); בארמית קדומה: אמר.

צירופים

• אומר דרשני
• אמר אל לבו
• אמר בלבו
• אמר מעתה
• אמר נואש
• לבי אומר לי

נגזרות

• אמורא
• אמירה
• נאמר
• אמור
• מאמר
• אמרה
• כלומר
• לאמור

מילים נרדפות

• דִּבֵּר
• הגיד
• שח
• מילל
• ביטא
• הביע

תרגום

• אנגלית: say‏‏‏‏
• גרמנית: sagen‏‏‏‏
• יוונית: λέγω‏‏‏‏ (תעתיק: légō)
• ספרדית: decir‏‏‏‏‏
• ערבית: قال‏‏‏‏ (תעתיק: קָאלַ)
• צרפתית: dire‏‏‏‏
• רוסית: сказать‏‏‏‏ (תעתיק: skazátʹ)

אֹמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומר
הגייה*	omer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ר א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. דברים, מסר המבוטא במילים.

   • ”יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת. אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים; בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.“ (תהלים יט, פסוקים ג–ד)
   • ”אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר; הַמְבַשְּׁרוֹת צָבָא רָב.“ (תהלים סח, פסוק יב)
   • ”הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר.“ (תהלים עז, פסוק ט)
   • ”וְתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ; וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)

צירופים

• בלי אומר ודברים
• גמר אומר

תרגום

• אנגלית: saying‏, speach‏‏‏‏

ראו גם

• דִּבּוּר
• אמירה
• אִמְרָה

אִמָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אימר
הגייה*	imar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ר ג
דרך תצורה	משקל קִטָּל
נטיות	ר׳ אִמָּרין

1. [ארמית] טלה, כבש.

   • ”וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין...“ (עזרא ו, פסוק יז)
   • ”אמרו ליה – גלילאה שוטה; חמר למירכב, או חמר למישתי, עמר למילבש, או אימר לאיתכסאה?“ (בבלי, מסכת עירובין – דף נג, עמוד ב)
   • ”הָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (שמואל א׳ טו, פסוק כג) וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר, רָאָה בַּכָּבֵד; אָמַר רַבִּי כְּהָדֵין עֲרָבָאָה דַּהֲוָה נָכֵיס אִימְּרָא וְחָמֵי בְּכַבְדָּא.“ (איכה רבה, פרשה פתיחתא, סימן כג)

גזרון

• המילה משותפת לשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎛𐎎𐎗 (אִמר); כנענית: 𐤀𐤌𐤓 (אמר); אכדית: emmeru. וראו גם בערך מריא.
• וייתכן כי זהו הפירוש בפסוק: ”נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה; הַנֹּתֵן, אִמְרֵי־שָׁפֶר.“ (בראשית מט, פסוק כא), שכן לדגש החזק יש נטייה להיעלם באות שוואית.

ראו גם

• מרון
• אמורים