מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
העביר לרשותו את אשר ניתן לו.
”גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל? “ (איוב ב , פסוק י ) ”...וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.“ (דברי הימים א׳ יב , פסוק יט ) ”שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם; שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה י )
הסכים, התחיב לעשות כפי שהוטל עליו.
”קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.“ (אסתר ט , פסוק כז ) מילים נרדפות [ עריכה ] לשון חז"ל לשון חז"ל השורש ארמי ק־ב־ל שמשמעו מול . קיים במקרא במילה מקביל .
מקבילה בערבית: השורש قبل (קבל) במשמעות דומה. התלונן, סיפר על סבלו או על כאבו.
לשון חז"ל. מארמית צעק זעק.הצירוף הארמי, "קבלין קדמי" שימש בהוראת: צועקים אלי מן האדמה . תיבת קבל בלשון רבוי בצורה:"קבלן" בהוראת "התלונֵנו", מצויה בפפירוס הארמי מפדובה המיוחס ליהודים היושבים ביב [1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה * kaval
חלק דיבר מלת יחס
מין
שורש ק־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
אל מול, לפני.
”וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ טו , פסוק י ) בארמית קבל הוא מול וגם לעומת במובן של באותו זמן.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה * kabal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ קַבָּלִים
עברית חדשה רכיב במכשירי חשמל ובציוד אלקטרוני , עשוי שני לוחות מקבילים חומר מוליך וביניהם שכבת בידוד, ויכול לאגור (לקבל) מטען חשמלי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קובל
הגייה * ko vel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
לשון המקרא מצור המשמש לנגח את החומה.
”וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹֽמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו.“ (יחזקאל כו , פסוק ט ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה
