מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- מחל, קיבל את סליחתו. הסיר ממחשבתו את הרצון לגמול על פגיעה.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ“ (במדבר יד, פסוק כ)
- ”סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד, פסוק יט)
- זמן רב כעסתי על אחותי, אולם לבסוף סלחתי לה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סלח |
| הגייה* | salakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | נ"י: סַלַּח־ |
- לשון המקרא מִי שֶׁמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, שֶׁדַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ הַסְּלִיחָה הִיא.
- ”כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח; וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ“ (תהלים פו, פסוק ה)
