נשוא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בתואר נָשׂוּא יחיד מן נְשׂוּאִים; ראו הצורה נהוגה נשוי.

נָשׂוּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשוא
הגייה* nasu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ נְשׂוּאִים
  1. לשון המקרא מורם אל מעלה. נלקח.
    • נָשֻא לשוא עריך
    • נשוי פשע כסוי חטאה
    • נשואי פנים
  2. [דקדוק] בדקדוק המסורתי הנשוא הוא חלק הדיבר המשלים את הנושא, במשפט פועלי הנשוא מתאר את פעולת הנושא ובמשפט תיאורי מתאר את הנושא עצמו.
    • במשפט 'המציל קפץ לבריכה', המציל הוא הנושא סביבו מתרכז המשפט, קפץ הוא הנשוא - תיאור הפעולה שהנושא עשה, והבריכה - היא המושא, נושא משני שעליו פעל הנושא.
    • בכל משפט שאינו שמני בלשון העברית יש נושא ונשוא.
    • נחשף בטעות שמו של נשוא התלונה (אתר וי נט ידעות אחרונות אביב תשע"ד)
  3. [לוגיקה] בתורת ההגיון הנשוא הוא משפט המתאמת או מוכחש על פי ערכיו המשתנים, כלומר על פי חלקים מהמשפט היכולים להשתנות ואשר על פיהם נקבע אישורו או הכחשתו של המשפט. (פרדיקט בלע"ז)
    • לגבי המשפט: "קליפת הפרי הבשל של א' הוא כתום", אם ערכו של המשתנה א' הוא "תפוז", "אפרסמון" או "מנגו" הרי שהמשפט אמת, אם אם ערכו "בננה" אזי המשפט 'שקרי'.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נשוא


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא