נשוא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בתואר נָשׂוּא יחיד מן נְשׂוּאִים; ראו הצורה נשוי.

נָשׂוּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשוא
הגייה* nasu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ נְשׂוּאִים
  1. לשון המקרא מורם אל מעלה. נלקח.
    • "נָשֻא לשוא עריך"
    • "נשוי פשע כסוי חטאה"
    • "נשואי פנים"
  2. לשון ימי הביניים [דקדוק] בדקדוק המסורתי הנשוא הוא חלק הדיבר המשלים את הנושא, במשפט פועלי הנשוא מתאר את פעולת הנושא ובמשפט תיאורי מתאר את הנושא עצמו.
    • במשפט "המציל קפץ לבְּרֵכָה", המציל הוא הנושא - מבצע הפעולה, "קפץ" הוא הנשוא - תיאור הפעולה שהנושא עשה, והבריכה היא המושא - נושא משני שעליו פעל הנושא.
    • בכל משפט שאינו שמני בלשון העברית יש נושא ונשוא.
    • נחשף בטעות שמו של נשוא התלונה (אתר וי נט ידעות אחרונות אביב תשע"ד)
  3. [לוגיקה] בתורת ההגיון הנשוא הוא משפט המתאמת או מוכחש על פי ערכיו המשתנים, כלומר על פי חלקים מהמשפט היכולים להשתנות ואשר על פיהם נקבע אישורו או הכחשתו של המשפט. (פרדיקט בלע"ז)
    • לגבי המשפט: "קליפת הפרי הבשל א' כתומה", אם ערכו של המשתנה א' הוא "תפוז", "אפרסמון" או "מנגו" אז המשפט אמת, אך אם ערכו "בננה" אז המשפט שקר.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נשוא


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא