מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הרים משא או נאלץ לשלם מס.
”וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל , וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.“ (בראשית מט , פסוק טו )
חש כאב וקושי פיסי או נפשי.
”אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם ; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.“ (ישעיהו נג , פסוק ד ) ההרצאה הייתה משעממת מאוד, ממש סבלתי שעה וחצי.
מאכדית: zabālu - לסחוב, להוביל, למסור, לגרום לאדם לחכות (לצורה זו זכר בעברית, השוו זביל ). סורית: ܣܒܵܠܵܐ (סְבַּלַא) - לסחוב, לשאת משא, לחוות סבל.ההוראה המקורית של הפועל היתה כנראה נשיאה פיסית, וממנה התפתחה המשמעות המושאלת של סבל נפשי. בדומה לשפות אחרות: שורש حمل (חמל) בערבית משמש בהוראת: נשיאת משא, וגם בהוראת לסבול, לתמוך. המילה האנגלית suffer מלטינית suffero 'סבל' = sub+fero 'נשא מתחת'. גם ביטויים עם bear 'נשא' כמו I can't bear it - אני לא יכול לסבול זאת. יש להקביל זאת גם להתפתחות הפועל נשא הבא במשמעות נשיאת משא וגם במשמעות סליחה ונשיאת עוון.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבל
הגייה * se vel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ס׳ סֵבֶל־, ר׳ סְבָלוֹת, ר"ס סִבְלוֹת־,
לשון המקרא משא או נֵטֶל .
”הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל , עֹמְשִׂים; בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח“ (נחמיה ד , פסוק יא ) ”וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם“ (שמות ו , פסוק ו ) לשון המקרא בהשאלה: מס כספי.
”וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעַר, כִּי-עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ, לְכָל-סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף“ (מלכים א׳ יא , פסוק כח ) תחושת נפשית או גופנית של כאב וקושי.
"לִרְגָעִים, רִגְעֵי סֵבֶל וּמְרִי, וְאָמַרְתָּ לְיַלְדִּי לְהָנִיעַ בְּחֵיקִי בְּיָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הַזְּעִירָה" ("ימים דובבים", רחל המשוררת ) רגלי הפצועה גרמה לי סבל רב.
לשון ימי הביניים מסורת .
1. משורש מקראי ס־ב־ל סָבַל .
2. בכתבי יב משמש השורש ס־ב־ל במשמעות ל"פרנס", כגון "הוית מסבל לך" - הייתי למפרנס לך. תיבה זו מופיעה כשמו הפרטי של פרנס עין גדי - מסבלה בן שמעון .
3. להוראה זו לא נהוגה צורת רבים, בדומה למלים אחרות המתארות רגש (כגון צַעַר , קנאה , חמלה ).
4. הוראה זו מופיעה בספרות הקראים. כנראה בהשאלה מ(1), ביטוי המראה את החשיבות של המסורת והעברתה מדור לדור.
ערך בוויקיפדיה:
סבל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבל
הגייה * sabal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ל
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ סַבָּלִים; סַבָּל־, ר׳ סַבָּלֵי־
סבל בן שֶׁרְפָּה נושא קורות עץ מי שתפקידו לשאת את הכבודה ממקום למקום.
”וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל ; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר“ (מלכים א׳ ה , פסוק כט ) ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה – כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל , וְהֶעָפָר הַרְבֵּה; וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה.“ (נחמיה ד , פסוק ד ) ”[אמר] רשב"א [הראית מימיך] ארי סבל , צבי קייץ, שועל חנוני, זאב מוכר קדרות ובהמה חיה ועוף שיש להם אומנות?“ (תוספתא, מסכת קידושין – פרק ה, הלכה יג ) מתניו היו חגורים באבנט מזוהם של נושא-סבל "רשמי דרך", יוסף חיים ברנר
מתקן המורכב על כלי־רכב דו־גלגלי, ואשר ניתן להניח עליו מטען.
הרכבתי אתמול סבל חדש על האופניים שלי.
משורש מקראי ס־ב־ל סָבַל .
מקביל לאכדית: zabbilu במשמעות זהה.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
סבלים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובל
הגייה * so vel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ס׳ סֻבֹּל־
לשון המקרא בהשאלה: שעבוד של שלטון זר.
”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן.“ (ישעיהו י , פסוק כז ) ”כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ , וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ, הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן.“ (ישעיהו ט , פסוק ג )
משורש מקראי ס־ב־ל סָבַל .
צורה זו מופיעה רק בספר ישעיה, והיא מקבילה לצורה המקראית הנפוצה יותר סֵבֶל .
ערך בוויקיפדיה: סבל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבלים