נשא פנים

נָשָׂא פָּנִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נשא פנים
הגייה*	nasa panim
חלק דיבר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות	נ׳ נָשְׂאָה פָּנִים, ר׳ נָשְׂאוּ פָּנִים

1. נהג בזולת יחס של כבוד ואהדה, מחל. שינה כלפיו את היחס הראוי. גם החניף, עות את שורת הדין.

   • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ“ (בראשית יט, פסוק כא)
   • ” אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי“ (בראשית לב, פסוק כא)
   • ”לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ“ (ויקרא יט, פסוק טו)
   • ”וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיאָה לוֹ וְלָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ“ (שמואל א׳ כה, פסוק לה)
   • ”שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט“ (משלי יח, פסוק ה)
   • ”אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם“ (איוב לד, פסוק יט)
   • ”וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים“ (מלאכי א, פסוק ט)
   • ”הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד“ (דברים י, פסוק יז)
   • ” כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה“ (מלאכי ב, פסוק ט)
   • ”כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אם אביט אליך ואם אראך“ (מלכים ב׳ ג, פסוק יד)
   • ”שלא נשא פנים לתורה“ (בבלי, מסכת שבת – דף יא, עמוד ב)

מקור

• ברוב המקרים המילה פנים בנסמך לאחר או פנים סתם ונראה שהכוונה נשא-הרים את פני האחר נתן לו כבוד. אך יש מקום שהלשון פנים נסמכת לפועֵל -פניו של הנושא: ”יִשָׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם“ (במדבר ו, פסוק כו) אמנם חז"ל התייחסו לזה באותו מובן .

צירופים

• הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך

נגזרות

• מַשּׂוֹא פָנִים
• נְשׂוּא פָּנִים

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• נשא
• נשא ראש
• נשא עיניו

מידע נוסף

הצירוף גם במובן מילולי פשוט ”וישא פניו אל החלון“ (מלכים ב׳ ט, פסוק לב). כביטוי לבושה ”איך אשא פני אל יואב אחיך“ (שמואל ב׳ ב, פסוק כב), או מליצה יחודית ”כי אז תשא פניך ממום“ (איוב יא, פסוק טו) תשא פניך כמו תסתלק (ראו תשא נפשך,נשא רגליו).