הגיד

הִגִּיד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הגיד
שורש וגזרה	נ־ג־ד ב, גזרת חפ"נ
בניין	הִפְעִיל

הוֹצִיא מִלִּים מִפִּיו לְשֵׁם הַבָּעָה מְסֻיֶּמֶת.
- ”וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ“ (בראשית ג, פסוק יא)
- ”וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ“ (מלכים א׳ י, פסוק ג)
- ”וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ“ (אסתר ו, פסוק ב)
- ”לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת“ (תהילים צב, פסוק ג)
- ”יחידי להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שבחותם אחד ברא את כל העולם כולו...“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ח, הלכה )
- ”מִי אַתֶּם שָׁמָּה? הַגִּידוּ, הַצְּלָלִים!/ הַזְאֵבֵי עֶרֶב אִם לַהֲקַת שׁוּעָלִים?“ (בְּלֶב-יָם, מאת שמואל לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "אבל לבו מגיד לו שאור זה שיוצא מן החלון הצפוני אור של בלומה" (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
- "אינני יכולה להגיד אם נשים טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות" (גולדה מאיר)

גזרון[עריכה]

מהשורש נ־ג־ד ב שבמקור זהה לנ־ג־ד א בעניין 'נֶגֶד, בפני': בניין הפעיל הגיד 'הציב (עניין, מידע) נֶגֶד מישהו, הציג בפני מישהו'^[1] כלומר 'הודיע, מסר מידע, סיפר'.^[2]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הֻגַּד

השורש נגד ב

השורש נ־ג־ד ב הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ג־ד	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל	הִגִּיד	מַגִּיד	יַגִּיד	הַגֵּד	לְהַגִּיד
הֻפְעַל	הֻגַּד	מֻגָּד	יֻגַּד	-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

↑ גסניוס.
↑ קליין.

[1] גסניוס.

[2] קליין.

[1]

[2]