מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נתן גמול רע בתמורה למעשה רע
- גַּם עָנֹשׁ לַצַּדִיק לֹא טוֹב
- וענשו אותו מאה כסף
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עונש
|
| הגייה* |
onesh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־נ־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
ר׳ עֳנָשִׁים; עֹנֶשׁ־, ר׳ עָנְשֵׁי־; כ׳ עָנְשִׁי
|
- גמול שלילי על חטא או על עברה.
- "אמר ליה למידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור" (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה, דף לב, טור ב)
- "שמשון בעיניו מרד... אף הוא בעיניו לקה... רבי אומר תחלת קלקלתו בעזה היתה אף עונשו לא היתה אלא בעזה" (תוספתא, מסכת סוטה, פרק ג, הלכה טו)
- "גְּדָל חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף" (משלי יט, יט)
- בהשאלה: דבר כפוי ולא נעים שקשה לסבול.
- "איזו עונש זה לעמוד בפקק התנועה הזה!"
- הצירוף המקראי ”יֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙“ (עמוס ב, פסוק ח) מילולית בהוראת 'יינו של המוענש', לפיכך 'יין-ענושים' הוא יין שחולט מן החייב כקנס על חוב.
- במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'מַעַנַשׁ' ma-a-naš, בהוראת 'צרה' [1] .
| השורש ענש
|
|
השורש ע־נ־ש הוא שורש מגזרת השלמים.
(פ"ג)
| ע־נ־ש
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
עָנַשׁ
|
עוֹנֵשׁ
|
יַעֲנֹשׁ
|
עֲנֹשׁ
|
לַעֲנֹשׁ
|
| נִפְעַל
|
נֶעֱנַשׁ
|
נֶעֱנָשׁ
|
יֵעָנֵשׁ
|
הֵעָנֵשׁ
|
לְהֵעָנֵשׁ
|
| הִפְעִיל
|
הֶעֱנִישׁ
|
מַעֲנִישׁ
|
יַעֲנִישׁ
|
הַעֲנֵשׁ
|
לְהַעֲנִישׁ
|
| הֻפְעַל
|
הָעֳנַשׁ
|
מָעֳנַשׁ
|
יָעֳנַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: ענישה