לקח

לָקַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	לקח
שורש וגזרה	ל־ק־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא העביר דבר־מה ממקום למקום, בין אם מקום פיזי בין אם קונספטואלי (רשות, תחום). לקח ביד - אחז בידו.

   • ”אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ.“ (בראשית יט, פסוק טו)
   • ”אָהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִקָּחוּ יְרִיעוֹתֵיהֶם וְכָל כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם יִשְׂאוּ לָהֶם וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב.“ (ירמיהו מט, פסוק כט)
   • ”וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.“ (שמות לד, פסוק ד)

2. בהשאלה מן (1): לשון חז"ל קנה.

   • ”הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ב, משנה ב)
   • ”המפריש תודתו ואבדה והפריש מעות תחתיה ולא הספיק לִקַּח בהן תודה עד שנמצאת תודה“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ח, הלכה יב)

3. בהשאלה מן (1): לשון המקרא נשא אישה.

   • ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו-נִדָּה הִוא; עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ“ (ויקרא כ, פסוק כא)
   • ”וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ“ (בראשית ו, פסוק ב)

4. בלשון הדיבור הסתיים לאחר שנמשך פרק זמן מסוים; (לקח לו) סיים פעולה שנמשכה פרק זמן מסוים.

   • אני מעריכה שהנסיעה לעיר תיקח שעתיים.
   • "פוגי החליף בספרייה ספר. בספר יש שלוש מאות עמודים. נשאלת השאלה: כמה זמן לוקח לפוגי לגמור הספר?" (מתוך "סיפורי פוגי", להקת כוורת).

5. בלשון הדיבור (בצירופים: לקח בקלות/ ברצינות/ בפרופורציות/ קשה/ ללב) הושפע או הגיב באופן מסוים לאירוע משמעותי מבחינה רגשית.

   • יהושע לקח קשה את הציון הנמוך שקיבל בבחינה.

6. [סלנג] ניצח במשחק או בתחרות; התעלה על מתחריו.

   • "מנצ'סטר לוקחת את צ'לסי כנסו!" (כותרת תגובית).

7. צרך תרופה או סם.

   • אין לקחת את התרופה ללא מרשם רופא.
   • "מה עובר עליך? תגיד את האמת, לקחת איזה משהו?".

גיזרון

• משורש מקראי. פה"פ ל' נוטה ליפול בדומה לפה"פ נ'.
• הפועל קיים בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎍𐎖𐎈 (לקח). אכדית: leqû - לקחת, לקבל, להסיר. געז: ለቅሐ (läqəḥä) - לקבל. משערים שהפועל היה קיים בפרוטו-שמית בצורה: laqāḥ.
• יתכן שקרוב לערבית: لَحِقَ (לַחִקַ) - ללכת אחרי, להצטרף. لَقَحَ (לַקַחַ) - להכניס להיריון.

צירופים

• לקח אחריות
• לקח על עצמו
• לקח את הזמן
• לקח את החוק לידיים
• לקח בהליכה
• לקח בידיים
• לקח בפרופורציות
• לקח בקלות
• לקח ברצינות
• לקח ללב
• לקח לריאות
• לקח קשה

נגזרות

• מלקחים (1)
• מלקוח (1)
• התלקח (1)
• לוקח (2)

מילים נרדפות

• נטל (1)
• נשא, התחתן עם- (3)
• ארך, נמשך (4)
• ניצח, הוביל (6)
• נטל, צרך (7)

ניגודים

• נתן; קיבל (1)
• התגרש; שילח (3)
• הפסיד, הובס (6)

תרגום

• אנגלית: take‏‏‏‏
• גרמנית: nehmen‏‏‏‏

ראו גם

• נלקח
• הקיח
• גנב, חטף

לֶקַח

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לקח
הגייה*	lekak
חלק דיבר	ש
מין	זכר
שורש	ל־ק־ח
דרך תצורה
נטיות	לֶקַח־, ר׳ לקָחים, לִקחֵי־

1. לשון המקרא מה שנקנה או שעתיד להיקנות

   • כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו

2. עברית חדשה מוסר השכל, מסכנה או הבנה שנלמדה מסיפור, מכישלון או טעות.

   • הלקח הנלמד מן המעשה...

גיזרון

 1. יחידאית במקרא^{[דרוש מקור]} מן הפועל לָקַח.

  2. על פי ההקשר בה המילה מופיעה בתנ"ך בפסוק לעיל.

צירופים

• למד לקח
• הפקת לקחים

ראו גם

• מלקוח
• מקח

לֻקַּח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	לוקח
שורש וגזרה	ל־ק־ח
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא נלקח, ניטל.

   • ”לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹאת“ (בראשית ב, פסוק כג)
   • ”אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם.“ (בראשית ג, פסוק כג)

גיזרון

• כסביל של לִקֵּחַ שאינו בשימוש.

פרשנים מפרשים

אבן עזרא (בראשית ב' כג): "ולא נדגש קו"ף לקחה זאת, להקל על הלשון. והוא מהבנין הכבד (בניין פִּעֵל-פֻּעַל), ואם לא נמצא". (גם שאינו מופיע)

ראו גם

• לָקוּחַ