שרף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׂרַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרף
שורש וגזרה שׂ־ר־ףגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הבעיר, כילה או הרס דבר מה על ידי הבערתו באש.
    • ”וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא“ (שמות כט, פסוק לד)
    • ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם“ (ויקרא כ, פסוק יד)
    • "אמרת לי לשרוף את מכתבייך. אך אני חייב לשכוח אותך קודם." (ג'ון אדמס לאישתו)
    • במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם., (היינריך היינה)
  2. הרס משהו על ידי שימוש בחום גבוה מדי, או שימוש בחום לזמן ארוך מדי.
    • שוב שרפתי את העוגיות! זו הפעם השנייה היום שאני שוכח אותן בתנור.
    • הספר עשה לאחותי פן יותר מדי זמן ושרף לה את השיער.
  3. [עממי] גרם לתחושה צורבת או לכוויה באזור מסוים בגוף.
    • "הכלור פשוט שורף בעיניה כל חלקה טובה." (משה גרטל על השחיינית הישראלית ורד בורוכובסקי ששוחה ללא משקפיי שחייה).
    • "ולא צריך לדבר כשאת הכל, אומרות העיניים / אומרות העיניים / וכשהפצע שורף" (כמה כוכב, מאת עברי לידר)
  4. [עממי] פסל מישהו, הוציא מישהו או משהו מיכולת לתפקד.
    • "ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל." (הרב יעקב מדן)
    • ילדי הכפר שרפו את יחידת המסתערבים במהלך מבצע.
  5. [סלנג] בזבז משאב מסוים בכמות מופרזת (זמן, כסף וכד').
    • "חבל לשרוף שעות בדיונים על מי אמר את התשובה הנכונה. הרבה יותר חשוב להחליט מהי התשובה הנכונה." (ג'קסון בראון)

גיזרון[עריכה]

  • באוגרתית: שרפ, ובארמית: שְׂרַף.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   העלה באש
   חימם יותר מדי

ראו גם[עריכה]


השורש שׂרף
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הבערה באש
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף, שָׂרוּף יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף
נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שֹֹרַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שורף
שורש וגזרה שֹ־ר־ף
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא הועלה באש. נחרך או נתכלה בלהבות.
    • ”אֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן“ (ויקרא י, פסוק טז)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.


תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

שָׁרַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון חז"ל [לא בשימוש] שתה גמע

גיזרון[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

שְׂרָף[עריכה]

גם שְׁרָף. הגיה נפוצה שָֹרָף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרף
הגייה* seraf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ שְׂרָפִים; שְׂרַף־
חרק הכלוא בתוך טיפת שרף.
  1. חומר נוזלי וצמיגי הניגר מצמחים לצורכי הגנה עצמית, המופרש בעיקר לאחר פגיעה בצמח. בשימוש מודרני, המילה שרף יכולה להתייחס גם לחומר דומה המופק בצורה מלאכותית.
    • מיד אחרי שעשינו חתך בגזע העץ, הוא הפריש שרף שנועד להגן עליו מפני חרקים, פטריות וטפילים.
    • ידעת שאבן הענבר עשויה משרף שהתאבן במעמקי האדמה?
    • "והוא נטע אשר לו שורש בארץ גזעו [...] והשרף הנוטף ממנו אף כי יסריח מאוד ישימו אותו הפרסיים תוך מאכליהם" (שמשון בלוך, שבילי עולם א')
    • "הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף" (מסכת כריתות, ו' א')

גיזרון[עריכה]

  • ככל הנראה נגזר מהפועל שָׂרַף.
  • נראה שמקור המילה עוד מתקופת המשנה, לדוגמה: "השוליק המוליח בשדה חייב. המכמיר באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא השרף פטור[...]" (מעשרות, פרק ד', משנה א').

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: resina‏‏‏‏
  • אירית: roisín‏‏‏‏
  • אנגלית: resin‏‏‏‏
  • אספרנטו: rezino‏‏‏‏
  • גרמנית: Harz‏‏‏‏
  • הונגרית: gyanta‏‏‏‏
  • ספרדית: resina‏‏‏‏
  • פולנית: żywica‏‏‏‏
  • פורטוגזית: resina‏‏‏‏
  • פינית: hartsi‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה מופיעה במשנה גם בצורה סרף: "רבי אליעזר אומר, אף המעמיד בסרף העורלה, אסור. אמר רבי יהושוע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין--מותר; בסרף הפגין--אסור, מפני שהוא פרי." (מסכת עורלה, פרק א', משנה ז')

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרף

שָׂרָף א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרף
הגייה* saraf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ שְׂרָפִים; שְׂרַף־, ר׳ שַׂרְפֵי־
ציור של אלוהים ולידו שני שרפים מהמאה ה-14.
  1. לשון המקרא מלאך או שד, המוזכר ביהדות ומתואר כבעל שש כנפיים.
    • ”אַל-תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ, כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ: כִּי-מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף“ (ישעיהו יד, פסוק כט)
    • שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.“ (ישעיהו ו, פסוק ב)
    • "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֱעֶשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה', אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר." (הגדה של פסח)
    • ”כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו שרפים לא אמרו קדוש קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך“ (שמות רבה, פרשה כט, סימן ט)
    • שרפים ממעל עפו וידאו על מחנה אשור, סופה וסער מתחולל היה מעופם, ובמוטות כנפיהם הפיחו מוקדי עולם, ויהי רוח זלעפות“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • המילה שָׂרָף מופיעה בתנ"ך גם בצורת היחיד כיצור המקושר עם יסוד האש ראו לעיל, וככל הנראה נגזרה מצורת הפועל שָׂרַף.בספר ישעיה - "שָׂרָף מְעוֹפֵף". [1]
  • נראה כי השימושים בצורת היחיד החלו לכל המאוחר בתקופת המשנה: "שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ" (אבות)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המקרא משתמש במילה במובן "מלאך" אך ורק בשני מופעים, תוך שהוא עושה שימוש רק בצורת הרבים שלה - שְׂרָפִים.
  • במצרית קדומה מופיע השם שֶרֶף seref ומשמעותה: בעירה,לכעוס,אש.
  • משום הדמיון בשמותיהם חוקרים קשרו את השרף עם האל הפגני "סרפיס" , חוקרים אחרים טענו שהמילה "שרפים" היא שיבוש של "שרתים".
  • בתרגום יונתן לארמית מתרגם "שמשין", כלומר, ה-משמשים "...שמשין קדישין ברומא קדמוהי..."

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרף (מלאך)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרף

סימוכין[עריכה]

  1. דאגלס הרפר, "seraph (n.)". ‏Online Etymology Dictionary‏, 25/08/2015

שָׂרָף ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרף
הגייה* saraf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ שְׁרָפִים; שְׂרַף־, ר׳ שַׂרְפֵי־
  1. לשון המקרא סוג של נחש ארסי המופיע במקרא.
    • ”אתה מבקש לעבור ימים ומדבריות, מקום שרף ועקרב וחיות רעות ופראי-אדם, וכאן, במקומך, אתה מתפחד ובורח, שמא גזלן לפניך בדרך.“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
    • ”וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.“ (במדבר כא, פסוק ח)
    • ”הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ“ (דברים ח, פסוק טו)
    • ”אַל-תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי-מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף“ (ישעיהו יד, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה אינו ודאי. יש הטוענים שנגזר מלטינית, בה serpere משמעו "לזחול".[1] אחרים טוענים שמקור השם בנשיכה השורפת (ראה: שָׂרַף) של הנחש.[2]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י כתב על [ישעיהו ל' ו']: "[...] ואף שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו לו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו".

נגזרות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • שרף עין גדי הוא מין נחש שככל הנראה חסר קשר למין המקראי, אך נקרא על שמו.
  • דגם D של מטוס האפאצ'י נקרא שרף, כחלק מסדרת שמות המבוססים על נחשים. כך דגם A, לדוגמה, נקרא "פתן".

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. דוד אסף, "על קצה הלשון: נחש נשך שרף". ‏עונג שבת‏, 02.07.2013
  2. Sowing Circle, "Lexicon :: Strong's H8314 - saraph". ‏Blue Letter Bible‏, 25.08.2015