”לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ“ (תהלים פט, פסוק כג) יש אומרים שזו אותה מילה. וי"א שזה פועל חדש -לשון התגברות ונגישה נושה. וכן יש לומר עבור ”[יַשִּׁי מָוֶת] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים...“ (תהלים נה, פסוק טז) כפי קריאת בעלי המסורה. יַשִּׁי חסר א' וכמו כן במקומות רבים במקרא ויש הגורסים 'יַשִּׁיא' ממש וכן גרסת הרד"ק.
שורש מקראי. המילה מופיעה פעמיים במקרא. מובן מס' 3 חד צדדי במקורו ומתייחס בלשון חז"ל לגבר שנשא אשה דווקא מתוך חובותיו כלפי אשתו והתפיסה ההלכתית כי הוא נושא בעיקר עול פרנסת הבית ובסיסה בדין המקראי של שאר כסות ועונה. כגזירה לאחור מנישואין קיבל הפועל משמעות הדדית עבור שני המינים.
