השיא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִשִּׁיא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא השיא
שורש וגזרה שׁ־ו־א
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא פיתה והטעה.
    • ”וַיֹּאמֶר אלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.“ (בראשית ג, פסוק יג)
    • ”עַד-הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ...“ (עובדיה א, פסוק ז)
    • ”וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ...“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • ”לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ“ (תהלים פט, פסוק כג) יש אומרים שזו אותה מילה. וי"א שזה פועל חדש -לשון התגברות ונגישה נושה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

הִשִֹּיא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא השיא
שורש וגזרה נ־שׂ־א
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הניח משא על אחר.
    • ”וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲו‍ֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם“ (ויקרא כב, פסוק טז)
  2. לשון המקרא הרים משא.
    • ”וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל“ (שמואל ב׳ יז, פסוק יג)
  3. לשון חז"ל הביא בברית הנישואין. נתן אישור, או סייע לאדם לקשור קשר קבוע עם בן זוג.
    • ”העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה“ (משנה, מסכת יבמותפרק יד, משנה ב)
    • ”מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד“ (משנה, מסכת יבמותפרק טז, משנה ז)
    • אנחנו עדיין שומרים על קשר עם הרב שהשיא אותנו לפני 20 שנה.

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי. המילה מופיעה פעמיים במקרא 3. במקור הפועל התייחס לגבר שנשא אשה מתוך התפיסה כי הוא נושא בעול בעיקר. כגזירה לאחור מנישואין השיא מתייחס לשני המינים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא