השיא

הִשִּׁיא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	השיא
שורש וגזרה	שׁ־ו־א
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא פיתה והטעה.

   • ”וַיֹּאמֶר אלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.“ (בראשית ג, פסוק יג)
   • ”עַד-הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ...“ (עובדיה א, פסוק ז)
   • ”וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ...“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק טו)

גיזרון

• שורש מקראי ראו גם נִשָּׁא

מידע נוסף

• ”לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ“ (תהלים פט, פסוק כג) יש אומרים שזו אותה מילה. וי"א שזה פועל חדש -לשון התגברות ונגישה נושה.

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• נִשָּׁא

מילים נרדפות

• פיתה
• גירה

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

הִשִֹּיא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	השיא
שורש וגזרה	נ־שׂ־א
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הניח משא על אחר.

   • ”וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲו‍ֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם“ (ויקרא כב, פסוק טז)

2. לשון המקרא הרים משא.

   • ”וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל“ (שמואל ב׳ יז, פסוק יג)

3. לשון חז"ל הביא בברית הנישואין. נתן אישור, או סייע לאדם לקשור קשר קבוע עם בן זוג.

   • ”העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יד, משנה ב)
   • ”מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ז)
   • אנחנו עדיין שומרים על קשר עם הרב שהשיא אותנו לפני 20 שנה.

גיזרון

• שורש מקראי. המילה מופיעה פעמיים במקרא 3. במקור הפועל התייחס לגבר שנשא אשה מתוך התפיסה כי הוא נושא בעול בעיקר. כגזירה לאחור מנישואין השיא מתייחס לשני המינים.

צירופים

• השיא עצה

נגזרות

• נישואים
• נִשָֹּא

מילים נרדפות

• הטעין(1)
• עמס (2,1)
• חיתן(3)

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏