התחתן
מראה
הִתְחַתֵּן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התחתן |
| שורש וגזרה | ח־ת־ן, גזרת השלמים |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא לקח את בתו לאשה.
- ”וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ; בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ־לָנוּ, וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם.“ (בראשית לד, פסוק ט)
- ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם; בִּתְּךָ לֹא־תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא־תִקַּח לִבְנֶךָ.“ (דברים ז, פסוק ג)
- ”כִּי אִם־שׁוֹב תָּשׁוּבוּ, וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם; וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם, וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם.“ (יהושע כג, פסוק יב)
- ”...הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ, וְכָל־עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ; וְעַתָּה, הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.“ (שמואל א׳ יח, פסוק כב)
- ”וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַיִּקַּח אֶת־בַּת־פַּרְעֹה...“ (מלכים א׳ ג, פסוק א)
- ”הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ, וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה..?“ (עזרא ט, פסוק יד)
- ”וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב; וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב.“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק א)
- בא בברית זוגיות.
- "היא התחתנה והיא מאושרת / למרות שבעלה היה מין שד ופרד" (סיגליות, מאת ססיליה, בתרגום יהונתן גפן)
- "יש חגיגה, אומרים בעיר מסיבה, / אומרים ההיא התחתנה, / חגגנו עד אור הבוקר." (חגיגה, מאת הנרי)
- "עוד דבר אחד נותר רק אם תגידי כן / בואי נשתטה ונתחתן" (להשתטות לפעמים, מאת אילן גולדהירש)
- "ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים: / בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר." (נצמדנו, מאת שלמה ארצי)
- "אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / אֲנִי יָשֵׁן וְחוֹלֵם עָלַיִךְ. / כְּשֶׁאֶחְזֹר הָעִירָה נִתְחַתֵּן. " (אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, מאת תלמה אליגון רוז)
גיזרון
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- מתחתנים ונישאים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 באוגוסט 2014
סימוכין
[עריכה]- ↑ יעקב עציון, "החתן, הכלה והחותנת (לפרשת יתרו)". השפה העברית