אש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֵשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אש
הגייה* esh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה (בעבר זו"נ)
שורש א־שׁ־שׁ
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אִשִּׁים(לא בשימוש); אֵשׁ־, ר׳ אִשֵּׁי־
שרפה משתוללת
אש בשימוש הנַפָּח
"אש הכפר", ציור פולני מהמאה התשע עשרה
פרש פותח באש בעת רכיבה
  1. תופעה של אור וחום בעת שרפתו של דבר־מה, המתבטאת בלהבה.
    • כאשר הייתי ילד אמי הזהירה אותי מפני משחק באש.
    • אֵשׁ וְשָׁמַיִם / וְעָפָר וּמַיִם / וּבֵין הַשְּׁנַיִם / יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם“ (פתיחה להספד, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • ”וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה“ (בראשית טו, פסוק יז)
    • ”והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה י)
  2. בהשאלה מן (1): ירי בכלי נשק, עפ"ר נשק חם.
    • החיילים פתחו באש עם תחילת ההסתערות.
    • חילופי האש נמשכו זמן רב.
    • הפסקת האש נכנסה לתוקפה לאחר לחימה עזה וממושכת.
  3. בהשאלה מן (1): [פיוטי] רגש עז (במקרא: בעיקר כעס גדול).

גיזרון[עריכה]

  1. המכפל בשי"ן תנייני והצורה הקדומה היא -ʔiš*.[דרוש מקור]
  • ארמית-עתיקה: אשׁ, אֶשָּׁא; אוגריתית: išt; אכדית: išātu.

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • ”וַיַּשְׁקְ הַכִּכָּר נֹגַהּ זָךְ, / וַיַּצֶּת-אֵשׁ בִּירַק הַסְּבָךְ“ (בערב היום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  • ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
  • ”צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ“ (ויקרא ו, פסוק ב)
  • ”החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה וכי כל העצים כשרים למערכה“ (משנה, מסכת תמידפרק ב, משנה ג)
  • ”תנו רבנן: חתכו ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה צלי אש (בבלי, מסכת פסחיםדף עה, עמוד א)

3[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

תופעת טבע:

  • אנגלית: fire‏‏‏‏
  • אספרנטו: fajro‏‏‏‏
  • גרוזינית: ცეცხლი‏‏‏‏ (הגייה: צֶצחלי)
  • גרמנית: Feuer‏‏‏‏
  • הולנדית: vuur‏‏‏‏
  • יידיש: פײַער‏‏‏‏
  • לטינית: ignis‏‏‏‏
  • ספרדית: fuego‏‏‏‏
  • ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
  • צרפתית: feu‏‏‏‏
  • רומנית: foc‏‏‏‏
  • רוסית: горение‏‏‏‏

ירי:

  • אנגלית: fire‏‏‏‏
  • גרוזינית: ხანძარი‏‏‏‏ (הגייה: חאנדזארי)
  • גרמנית: Feuer‏‏‏‏
  • הולנדית: vuur‏‏‏‏
  • ספרדית: fuego‏‏‏‏
  • ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
  • צרפתית: feu‏‏‏‏
  • רומנית: foc‏‏‏‏
  • רוסית: горение‏‏‏‏

רגש עז:

  • אנגלית: passion‏‏‏‏
  • אספרנטו: pasio‏‏‏‏
  • גרמנית: Passion‏‏‏‏
  • ערבית: نَار‏‏‏‏ (הגייה: נָאר)
  • רומנית: pasiune‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • כיום משמשת המילה במין נקבה, אך במקרא היא משמשת גם במין זכר. ביטויים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן“ (במדבר כא, פסוק כח) ניצבים לצד ביטויים מקבילים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן“ (ירמיהו מח, פסוק מה). כמו כן יש מקרים שבהם משמשת המילה באותו פסוק הן במין זכר הן במין נקבה: ”וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי“ (ירמיהו כ, פסוק ט).

ראו גם[עריכה]

 הקטגוריה "אש" בוויקימילון

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אש

אִשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש
הגייה* ish
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא יֵשׁ, קיים.
    • ”וַתֹּאמֶר חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ“ (שמואל ב׳ יד, פסוק יט)
    • ”עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה“ (מיכה ו, פסוק י)
    • ”אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח“ (משלי יח, פסוק כד)

גיזרון[עריכה]

  1. צורת משנה של המילה העברית יֵשׁ. מקבילות: أَيْسَ (אַיְסַ, ערבית), iṯ (אוגריתית), אִית (ארמית).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד: "אם אש – אם יש".
  • מצודת ציון: "אש – הוא כמו יש".
  • רלב"ג: "אם אש – פירשו בו אם יש".
  • רד"ק: "אם איש – אש חסר יו"ד והוא כמשמעו וי"ת אם אית כמו היש".
  • רש"י: "אם אש – כמו אם יש כמו היש".

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]