אש
אֵשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אש |
| הגייה* | esh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה (בעבר זו"נ) |
| שורש | א־שׁ־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ אִשִּׁים(לא בשימוש); אֵשׁ־, ר׳ אִשֵּׁי־ |
- תופעה של אור וחום בעת שרפתו של דבר־מה, המתבטאת בלהבה.
- ”וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה“ (בראשית טו, פסוק יז)
- ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל.“ (שמות ג, פסוק ב)
- ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת־הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק...“ (ירמיהו ז, פסוק יח)
- ”וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו, וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ; כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ, כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד.“ (מיכה א, פסוק ד)
- ”פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ; וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה.“ (תהלים קה, פסוק לט)
- ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ; וְלֹא־יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יח, פסוק ה)
- בהשאלה מן (1): ירי בכלי נשק, עפ"ר נשק חם.
- החיילים פתחו באש עם תחילת ההסתערות.
- חילופי האש נמשכו זמן רב.
- הפסקת האש נכנסה לתוקפה לאחר לחימה עזה וממושכת.
- בהשאלה מן (1): [פיוטי] רגש עז (במקרא: בעיקר כעס גדול).
- ”כִּי־הִנֵּה יהוה בָּאֵשׁ יָבוֹא, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו; לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ, וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי־אֵשׁ.“ (ישעיהו סו, פסוק טו)
- ”וְאָמַרְתִּי לֹא־אֶזְכְּרֶנּוּ, וְלֹא־אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ; וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי, וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.“ (ירמיהו כ, פסוק ט)
- ”לָכֵן שָׁמַע יהוה, וַיִּתְעַבָּר; וְאֵשׁ נִשְּׁקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם־אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל.“ (תהלים עח, פסוק כא)
- ”...כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָה.“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
- ”למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי-כן לא יכלו לכבותה, וזו האהבה ללשון העברית היא שהצילתני מהסכנה שארבה לי על דרכי חיי החדשים“ (החלום ושברו – העידן הראשון, מאת אליעזר בן-יהודה, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד“ (ירמיהו טו, פסוק יד)
גיזרון
[עריכה]- המכפל בשי"ן תנייני והצורה הקדומה היא -ʔiš*.[דרוש מקור]
- ארמית-עתיקה: אשׁ, אֶשָּׁא; אוגריתית: išt; אכדית: išātu.
צירופים
[עריכה]- אל תיתן על אש עץ
- אוד מוצל מאש
- אין עשן בלי אש
- אש בוערת בלבו
- אש וגפרית
- אש זרה
- אש חזיתית
- אש חיה
- אש צולבת
- אש קודחת באפו
- אש תמיד
- באפס עצים תכבה אש
- באש ובמים
- בעדת רשעים יוקדת אש
- גלאי אש
- דם ואש ותמרות עשן
- המטיר עליו אש וגפרית
- העביר באש
- הפסקת אש
- חומת אש
- טבילת אש
- כהימס דונג מפני אש
- מכבי אש
- עורב שהביא אש לקנו
- על האש
- על אש קטנה
- עמוד האש
- שטח אש
- שיחק באש
- תרגיל אש
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]תופעת טבע:
ירי:
רגש עז:
מידע נוסף
[עריכה]- כיום משמשת המילה במין נקבה, אך במקרא היא משמשת גם במין זכר. ביטויים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן“ (במדבר כא, פסוק כח) ניצבים לצד ביטויים מקבילים כגון ”כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן“ (ירמיהו מח, פסוק מה). כמו כן יש מקרים שבהם משמשת המילה באותו פסוק הן במין זכר הן במין נקבה: ”וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי“ (ירמיהו כ, פסוק ט).
ראו גם
[עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אש |
אִשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איש |
| הגייה* | ish |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא יֵשׁ, קיים.
גיזרון
[עריכה]- צורה משנית של המילה העברית – יֵשׁ. מקבילות לה בשפות אחרות: أَيْسَ (אַיְסַ, ערבית), iṯ (אוגריתית), אִית (ארמית).
פרשנים מפרשים
[עריכה](ע"פ שמואל ב׳ יד, פסוק יט בהגדרה 1)
- מצודת דוד: "אם אש – אם יש".
- מצודת ציון: "אש – הוא כמו יש".
- רלב"ג: "אם אש – פירשו בו אם יש".
- רד"ק: "אם איש – אש חסר יו"ד והוא כמשמעו וי"ת אם אית כמו היש".
- רש"י: "אם אש – כמו אם יש כמו היש".